פרשת השבוע - פרשת וירא תשפ'ד

בכל זמן ובכל מקום ישנה התרגשות גדולה לפגוש תלמידים ובוגרים,

שהחלו את דרכם בישיבה, כנערים צעירים ומהוססים.

ועתה צמחו והיו לבוגרים, בעלי עמדה והשפעה, לוקחים אחריות, ומשפיעים.

פגישות מעין אלה בזמן מלחמה,

המתרחשות כמעט מידי יום,

על אחת כמה וכמה.

התרגשות גדולה לפגוש את בני הדור שגדלו והתגדלו בבית מדרשנו,

שותפים בנשיאה באחריות על בטחון המדינה

ונצחונה במלחמתה על קיומה.

באחת משעותיה הגורליות.

במקביל למאמץ המלחמתי.

מתרכזים התלמידים שטרם הגיע זמן גיוסם בלימוד התורה,

במרץ רב, גם הם בצו 8.

להצלחת לוחמי צה"ל לשמירתם,

ולרפואת הפצועים והשבת החטופים.

דוד המלך הלוחם, נעים זמירות ישראל שורר:

"אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" -

כאשר אנו מזכירים את שם ה' אלוקינו

אנו מסייעים ללוחמים ב'רכב' וב'סוסים'.

ואז מתקיים בנו הפסוק הבא:

"הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד".

כאשר תלמידנו המגוייסים נמצאים בחזית.

תלמידינו שעדיין לפני גיוס תומכים בהם בהעצמת לימוד התורה.

אריאל ויאיר התותחים התמידו וסיימו מסכת הוריות.

והקדישו את לימודם להצלחת חיילי צה"ל, לשמירתם, לרפואת הפצועים, ולהשבת החטופים.

הערב אחרי ערבית קיימו סיום מסכת בבית המדרש.

אשריהם ישראל שאלה הם בניו.