התשובה והבחירה'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת וילך – שבת תשובה תשע"ט  – הרב אליעזר שנוולד

בפרשתנו חושף הקב"ה בפני משה רבנו את העתיד של עם ישראל אחרי מותו. התחזית קודרת. היא כוללת כשלונות וחטאים חמורים שעלולים להביא על עם ישראל עונשים קשים: "ויאמר ד' אל משה הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי ניכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות" (דברים לא טז-יז). הסבל של הצרות אמור בדרך כלל לעורר לחשיבה ולחשבון נפש, ולמסקנה שהן לא באו במקרה, שהן מהוות איתות אלוקי כתוצאה מהחטאים והכשלונות. ויש להתעורר לתיקון ולתשובה. אולם בהמשך לתחזית הקודרת, עלולים ישראל לתת פרשנות שגויה לסבל ולצרות: "ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (שם). וכתוצאה מכך לא לבחור בדרך התשובה, כמתבקש: "'על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה'. בשביל שסלק שכינתו מתוכנו היו אלה לנו. ובחשבם זה לא יפנו להתפלל ולא לשוב בתשובה" (ספורנו שם). סוג של מלכוד תודעתי שאינו מאפשר חזרה  בתשובה. או שאף אם הוא יעורר את העם לתשובה אין מדובר  בתשובה שלימה מתוך בחירה אמיתית ורצון שלם: "או שיאמר: 'ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי וגו''. לרמוז שאע"פ שהיו חוזרים בתשובה, ראוי להסתיר פני מהם. אחר שהתשובה לא היתה שלימה אלא מתוך צרה, כאומרו: 'ד' בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו'' (ישעיה כו טז), ואפי' במלך בשר ודם זה הדבר מגונה, כאומרו: 'מדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם' (שופטים יא ז), כל שכן במלך מלכי המלכים הקב"ה. לכן אמר בכאן: 'ומצאוהו רעות רבות וצרות'. וכשיראו אלו הצרות, 'ואמר ביום ההוא וכו' שהוא יום הצרות, 'הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה'. ואולי אחר שיצאו מהצרה ישובו לקלקולם, כמו שנזכר בפרעה ובנבוכדנצר. לזה אמר 'ואנכי הסתר אסתיר פני מהם', עד שישובו בתשובה שלימה". (צרור המור שם). שכן תשובה ובחירה הם שני צדדים של אותה מטבע. איכות התשובה  תלויה באופן הדוק באיכות הבחירה, הרצון והכנות שמחוללים אותה.

אנו מקובלים מבית מדרשו של מרן הרב קוק זצ"ל שיש שני סוגים של תשובה. תשובה מהחטא, לאחר שאדם עבר עבירה, ו'תשובה עליונה' שהיא בבחינת תיקון המצב הקיים והעלאתו למדרגה גבוהה יותר גם ללא שנעברה עבירה כלשהי: "התשובה העליונה באה מהברקה של הטוב הכללי, של הטוב האלהי השורה בעולמות כולם, אור חי העולמים. נשמת כל האצילית מצטירת לפנינו בהודה וקדושתה, כמה שהלב יכול לספוג. והלא באמת הכל הוא טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלא הוא בא מהתאמתנו אל הכל, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלא נחשב. ומתוך הכרה זו, שהיא הכרה אלהית באמת, באה תשובה מאהבה בחיי הפרט ובחיי הכלל". (אורות התשובה פרק ב). גם סוג זה תשובה תלוי בבחירה וברצון גדול ואידיאליסטי לתקן ולפעול להעלאת העולם למצבו האידיאלי. ככל שהבחירה והרצון יבואו מתוך עוצמה גדולה יותר  כך גם תגדל עוצמת התיקון שינבע ממנה.

כשם שמעשה התשובה תלוי בבחירת האדם, כך עצם קיומה של אפשרות התשובה בעולם תלוי בקיומה של בחירה חופשית; ביכולת המוחלטת של האדם לשלוט בהחלטותיו. ללא קיומה של בחירה חופשית אין בעולם מושג של 'חטא' אין 'עונש' ואין 'תשובה'. התלות ביניהם התבארה בהרחבה במשנתו של הרמב"ם. זו הסיבה מדוע בחר הרמב"ם לבאר את סוגיות הבחירה החופשית בי"ד החזקה ב'הלכות תשובה' דווקא (ולא ב'הלכות דעות'): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו וכו. אל יעבור במחשבתך דבר זה וכו'. שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע וכו'. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה וכו'. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה וכו'. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו'. אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (הלכות תשובה פרק ה א-ד).

שנזכה לשוב בתשובה שלימה, מתוך רצון ואהבה.