ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

Select your language

לימוד תורה

דת ומדינה והבחירה בחיים

הפרשה בחיי המעשה פרשת ניצבים - ראש השנה תשפ"ג

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין 

אחת הסוגיות המרכזיות בשיח הציבורי היא יחסי דת ומדינה. העיסוק בה מתקיים כל הזמן, אולם הוא הולך ומתעצם ומתלהט בתקופת בחירות, בזמן שהמפלגות מחדדות מסרים, כל אחת כלפי הציבור שלה.

כבר שנים רבות שהדיון על סוגית דת ומדינה מתנהל כמעט במתכונת קבועה במעין 'משחק תפקידים'. מהצד התוקף והמאשים, שטוען שהדת מגבילה את החיים, את המדינה ואזרחיה, שהיא, כביכול, פוגעת באפשרות התניידות ציבורית ומסחר בשבת, מונעת מזכותם של אזרחיה אפשרויות של נישואין שלא 'כדת משה וישראל', קובעת סייגים מגבילים בנושא הגיור, ומקפידה בצורה מגבילה על כשרות מפוקחת כהלכה. מצד זה אף נשמעות טענות על 'כפיה דתית' ו'הדתה' מאורגנת וממוסדת. מנגד, הצד המתגונן והמצטדק, שברבים מהמקרים טוען, בעיקר, על החשיבות של שמירת ה'סטטוס קוו' רב השנים, ועל הצורך בשמירת הזהות של המדינה היהודית בפרהסיה שלה, ובסמליה, ועל היותה התשתית לחיים משותפים במדינה של כל חלקי הציבור, באופן שלא יפגע באמונתו ואורח חייו של הציבור הדתי. מתוכו יש שמפריכים מבחינה עובדתית את טענת ה'כפיה' וה'הדתה', ומצביעים על כך שבד' אמותיו הפרטיות כל אחד יכול לנהל את חייו כרצונו, ואלה שההאשמה מביאה אותם לרצות 'לרָצות', ונכונות 'לוותר' ולהתפשר על חלק מעקרונות הפרהסיה של המדינה היהודית.

מעגל ה'שיח הציבורי' הזה סובב על צירו, ללא מוצא, כבר שנים רבות, רק העוצמות שלו ורמת ההתלהמות משתנה בהתאם לנסיבות הציבוריות המשתנות.

כניסת שנה חדשה, היא הזדמנות לשינוי, אישי וציבורי, במגוון תחומים. מוצע גם לעשות שינוי במתכונת ה'שיח' הזה. בצורתו ובתוכנו. משיח של שני צדדים: של מאשים ומצטדק, לשיח משותף של ברור, שהמכנה המשותף של כלל המשתתפים בו הוא הרצון לחיות במציאות טובה יותר. שיח  שמעמיד סימני שאלה על הנחות יסוד. כגון: האם אכן היהדות מגבילה את המרחב הציבורי יותר מאשר כל תפיסת עולם חברתית או כלכלית או דת אחרת? שכן אם נבחן לעומק, גם בעולם דמוקרטי אין אפשרות לחברה להתקיים ללא תפיסת עולם כלשהי שעל בסיסה היא תתקיים. עצם קיומה של תפיסת עולם כלשהי מגבילה את אלה שאינם סוברים כמותה. היהדות, בענין זה, אינה שונה מתפיסת עולם אחרת. היא לא נועדה להגביל אלא לנתב את ההתנהלות על פי תפיסת עולמה המיוחדת, של שילוב קדושה וערכים עם חיים מלאים, מתקדמים, מוצלחים ומאושרים. האם גם לשיטתם של הדורשים תחבורה ציבורית ומסחר בשבת, וכל שאר הדברים, קיומם אכן עשוי לשפר את תנאי החיים של כלל הציבור?! האם קיומם לא עלול להשפיע לרעה על מעגלי חיים אחרים, שבדרך כלל מתעלמים מהם, כמו הצורך ביום מנוחה ערכי, הצורך במתן הזדמנות שווה, ועוד?! ומצד המצטדקים האם לא הגיע הזמן לשנות עמדה מקבלת היהדות כתפיסת עולם שמגבילה את החיים, אבל 'אין ברירה כי זאת הדת היהודית', לעמדה המבליטה את העצמת החיים המשפחה והציבור שיש ביהדות. העצמה שבאה לידי ביטוי בכל הפרמטרים שנבחנים בשנים האחרונות בישראל (אם הם נבחנים בצורה אובייקטיבית ולא בצורה מגמתית). העצמה החיים שיכולה להיות המכנה המשותף במישור הציבורי גם עם מי שאינו דתי, שאופן ישומה לא יהיה בכפיה אלא רק מתוך דו שיח והסכמות.

בפרשתנו מזהה התורה בין הבחירה בתורה והיהדות ובין הבחירה בחיים: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.  אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ד' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ד' אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וגו'. הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל טו - יט). "הרי אתם מבינים מעצמכם שגורלכם נמסר לידכם כבחירתכם, לטוב ולמוטב. ה'חיים' הנזכרים כאן ובהמשך, אינם רק חיים גופניים גרידא. הם כוללים את ההתפתחות הכללית הבריאה והנאותה של האישיות הגופנית, הרוחנית והמוסרית של חיי היחיד והעם. והניגוד לכך הוא 'המות' התמוטטות כללית מכל הבחינות האלה. 'הטוב' הוא האושר המלא הבא כתוצאה מן 'החיים' האלה, ואילו 'הרע' הוא השבר המוחלט הבא בעקבות 'המות'" (רש"ר הירש שם).

ראש השנה הוא יום 'המלכת ד'' בעולמו הבלטה וגילוי של ה'העלם' הסמוי מן העין. המילה 'עולם' בעברית מכילה בתוכה משמעות של 'העלם'. הנראות החיצונית של העולם, שנראה כאילו הוא מתנהל מעצמו, מסתירה ומעלימה את הבורא שהוא היוצר והמניע אותו. התאריך של ראש השנה בתורה הוא בכסה: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהילים פה ד), ביום שבו הלבנה נסתרת (ראש החודש). התקיעה באה לגלות בפומבי את הסמוי וההעלם. אולם ל'מלכות ד'' יש גם משמעות של קבלה מחודשת של 'עול מלכות שמים' על עצמנו מתוך בחירה של 'נעשה ונשמע' ומאהבה. ועל כן פסוקי 'שופרות' שבמוסף מתחילים בהזכרת מעמד הר סיני: "אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵּי טֹהַר". לקבל על עצמנו, מבחירה ומאהבה, אורח חיים המבטא את 'מלכות ד'' עלינו – את עולם הערכים ואורח החיים המבטא את 'דרך ד''. לא כקבלה מתוך אילוץ ולא כטורח, אלא מתוך הבנה ואמונה שהיא עבורנו המפתח לחיים טובים ערכיים ומוצלחים, בכל מעגלי החיים, האישיים והלאומיים.  

זוהי גם תפילתנו בראש השנה, הכללית והאישית, לחיים טובים: "בְּסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְנֶאֱמַר כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. לְחַיִּים טוֹבִים תִּכְתְּבֵנוּ אֱלֹהִים חַיִּים כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים. כַּכָּתוּב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּד' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"

יצירת קשר

Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input