עם שזוכר את עברו

ההווה שלו איתן ועתידו מובטח

הפרשה בחיי המעשה פרשת כי תבוא תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

במהלך השנה החולפת התבקשתי לשוחח עם תלמידי תיכונים מובילים מהצפון, על 'שרות משמעותי בצה"ל'. כפתיח השמעתי לתלמידים את שירו של אחי, סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד, 'נוֹפֵי גַן עֶדֶן'. השיר עוסק ביעוד ובמיצוי האישי ע"י עשיה למען הכלל. השיר שנכתב כמה חודשים לפני גיוסו, הוא פארפראזה לפרשנות החסידית להתכחשות של אדם הראשון לעצמיותו:

"ממעמקי גן עדן

בְּלֵב היער

וְאַתָּ עֵרוֹם וְעֵרְיָה

(בְּאָכְלְךָ מעץ הדעת)

קולו קורא לך

אַיֵּכָּה?

בְּיָדְעוֹ היכן אָתָּה

רק אָתָּה הַיּוֹדֵע אָתָּה

מהי פְּנימיוּתְךָ?

הֲנָּפוֹצוּ מָעַיְנוֹתֵיךָ?

(נהר פרת, חדקל, פישון, גיחון)

הֲיָצַרְתָּ בְּעוֹלָמְךָ וּבְעוֹלָמֵנוּ?

אַיֵּכָּה?

למה תשב בָּאֲדישותך?

(הָאָפְיָנִית לְךָ)

למה תעמוד ותַבִּיט ורק תְּקַבֵּל?

למה לא תנוע קדימה

וְתַרְוֶה פְּנֵי אֲדָמָה?

(וְאֵד (וְהֵד) יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ)

אַיֵּכָּה?

אחד התלמידים שאל: 'מה פירוש המילה אַיֵּכָּה?'

אני מודה, הופתעתי מעצם השאלה. עניתי בשאלה: 'האם אתם יודעים מניין לקוחה המילה הזו?' לאחר דקות של מבוכה, ונסיונות שידול נואשים של המורה, אחד התלמידים הימר שמדובר במילה מהתנ"ך. 'והיכן היא מוזכרת בתנ"ך?' הקשיתי. אולם לכך כבר לא קיבלתי תשובה. גם אם לא היה בכך כדי לקבל תמונה בדוקה ומשקפת על מצב לימוד התנ"ך בבתי הספר, זאת היתה דוגמית בלתי אמצעית. מעוררת מחשבה.

שנת הלימודים התחילה בשעה טובה לפני כשבועיים. עם פתיחתה נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה של שרת החינוך. מעתה תכלול תעודת הבגרות רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית: מתמטיקה, אנגלית ולשון, ובנוסף להן לפחות עוד מקצוע אחד מורחב. מכאן ואילך יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות בספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו ישוקללו מבחינה פנימית של בית הספר, ומעבודה מסכמת רב-תחומית שתיבדק ע"י בוחן חיצוני.

לפני כחצי שנה, כשפורסמה הרפורמה, התבטאו כנגדה בתקשורת אנשי חינוך מודאגים שראו בה אמירה ערכית; העדפה של המקצועות הריאליים היישומיים על חשבון טיפוח עולם הרוח והערכים, "שגם  כך הם סובלים מדימוי עצמי נמוך בקרב חלק מהתלמידים". והביעו את חששם ש"הרפורמה תוביל לחברה חלולה וחסרת ערכים", "להשטחת עולמות הידע ולגידול דור של בורים ועמי ארצות". או ש"הרפורמה תהפוך את בתי הספר לתעשייה של היי-טק". ועוד. אחד המורים הזהיר שעלול לגדול כאן דור שלא למד כראוי על עברו ועל שרשי הקיום והזהות היהודית שלו, וציטט את המשפט המפורסם של יגאל אלון ז"ל: "עַם שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת עֲבָרוֹ הַהוֹוֶה שֶׁלּוֹ דַּל וַעֲתִידוֹ לוּט בַּעֲרָפֶל".

אחד מהערכים החשובים ששמרו על זהותו של עם ישראל לאורך שנות הגלות הקשה, היה שימור הזיכרון ההיסטורי של האירועים המכוננים בעברו, ושימור הזהות היהודית שלו.

עקרון זה מובא בפתיחת פרשתנו,  במצוות מקרא ביכורים. עם ביאתנו אל הארץ הצטווינו להביא מידי שנה את ביכורי פרי גידולי אדמתנו למקדש. וכן הצטווינו לקרוא 'מקרא ביכורים'. את הפסוקים המזכירים את תולדות האומה, החל מאברהם אבינו (או יעקב אבינו) בארם, דרך השעבוד והיציאה המצרים עד הגיענו לכאן, מתוך הודיה לקב"ה: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ד' אֱלֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וגו'. וַיּוֹצִאֵנוּ ד' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ד'. וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ד' אֱלֹהֶיךָ וגו'" (דברים פרק כו ה-י).

הזכרת: "עובדות היסוד של ההיסטוריה הלאומית היהודית ואת כללי היסוד של התפקיד הלאומי היהודי" (פירוש רש"ר הירש שם), חשובות מאד. הזכרתם מידי שנה בעת הבאת הביכורים: "תזכיר לכל יהודי את מקורו ההיסטורי הלאומי ואת התפקיד הלאומי הנובע מכך" (שם). והיא מלמדת: "כיצד עלינו להעריך את ירושת הארץ ואת העושר החומרי הנובע ממנה, כי הארץ ופירותיה הם יסודות קיומנו הלאומי ועלינו להכיר אותם על פי מקורם וייעודם" (שם). דווקא כאשר אנו ניצבים מול השפע החומרי וההישגים שזכינו להם בעקבות ירושת הארץ, עלינו לזכור את ההיסטוריה, את השורשים, מניין באנו ומדוע, ולטפח את הזהות היהודית לבל תטשטש. כי רק עם שזוכר את עברו וזהותו, ההווה שלו איתן ועתידו מובטח.

בִּזְכִירָה סוֹד הַגְּאֻלָּה