בחירות גורליות באלול

פרשה ומימושה – ראה -  הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט

פרשתינו פותחת בברכות וקללות: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ד' אלוקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ד' אלוקיכם וגו'" (דברים יא כו-כח). אולם אלה שונים ממה שהוזכר בפרשת בחוקותי ועתידים להיות מוזכרים בפרשת כי תבוא משום שהם  עתידים להיאמר במעמד הברכה והקללה של כל ישראל בהר גריזים והר עיבל בכניסתם לארץ (רש"י ושפתי חכמים).

הברכות והקללות מציבים בפני עם ישראל את אתגר הבחירה: "הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם, רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתיצב על דרך לא טוב, הכל מסור ברצונו והכל תלוי בבחירתו, ומזה אמר הכתוב (שם ה, כה): 'מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי', למד שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכל מסור בידו. וכו'" (רבנו בחיי שם).

הבחירה החופשית היא אחת מיסודות ושרשי התורה והאמונה: "וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה. ומפני זה נזכר העיקר הגדול הזה בפתיחת התורה ובחתימתה" (שם). מכוחה של הבחירה החופשית גם נגזרת אחריותו של האדם על מעשיו. היא גם היסוד של התשובה: "אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה, הוא שכתוב אחריו: 'מה יתאונן אדם חי וגו'' וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו: 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו'" (רמב"ם תשובה ה ב).

בהקדמתו לפרשה מבאר רבנו בחיי שהעצלות היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הבחירות של האדם: "'מחרף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין' (משלי כ, ד). שלמה המלך ע"ה דרש בספר משלי לבאר כלל כל המדות הטובות כדי שיתרחק האדם מן המדות המגונות ויתקרב אל החמודות, ובכללם מדת הזריזות והעצלה, לפי שמדת העצלה היא שורש לנזקים הרבה וסיבה לכמה מכשולות וכו'. והנה עם מדת הזריזות יוכל האדם לקנות חיי העולם הזה ועם העצלה יכול להפסידם, ועם הזריזות יוכל לקנות חיי העולם הבא ועם העצלה יפסידם, עם מדת הזריזות יקיים המצוות ויגיע לו מהם החיים והטוב והברכה, ועם העצלה יביא עליו המות והרע והקללה, שהרי הרשות נתונה לו והכל תלוי בבחירתו ורצונו וכל הדברים הם מסורין בידו לעשות טוב או רע, ואז תבוא לו ברכה על הטוב והקללה על הרע, וזהו שכתוב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". (רבנו בחיי הקדמה לפרשת ראה).

ניתן לומר במונחים של ימינו שהעצלות כוללת בתוכה גם את ההימנעות מעשיה מתוך אדישות, אפטיות ומאי התבוננות על הסכנות בעתיד. כשהעיסוק והטרדות של היום יום והדברים הדחופים מונעים להתבונן בחשיבות הדברים. גם דחיינות ואי בחירה היא בחירה. לצד ההפוך.

בדרך כלל מובילות הבחירות הכושלות לתוצאות רעות, אם הבוחר אינו מתכחש לכך הוא מתחרט על בחירתו, אולם זה כבר מאוחר ואת הנעשה אין להשיב.

ישנן בחירות יום יומיות שבהם האדם נדרש לבחור בנושאים יום יומיים לכאן או לכאן, אולם ישנן בחירות גורליות שבהן האדם נדרש לבחור בחירות עקרוניות שישפיעו על חייו מכאן ואילך, בין הברכה לקללה. פעמים שבחירה זו עשויה להשפיע גם על אחרים ואף על הכלל כולו.

המדייק בלשון הכתובים ימצא שבתחילה משה פונה אל היחיד "ראה - לכל אחד ידבר" (אבן עזרא שם), ומיד לאחר מכן אל הכלל: "אמר 'ראה' בלשון יחיד ו'לפניכם' בלשון רבים, כי משה ידבר עם הכל עם היחידים ועם ההמון" (רבנו בחיי שם). במעמד הר גריזים והר עיבל נדרש העם לבחירה גורלית שתשפיע על עתידו בארץ וממנה ואילך הוא נעשה ערב לגורל זולתו: "'ראה' כמדבר ליחיד, 'לפניכם' כמדבר לרבים. לפי שאמרו רז"ל (קידושין מ ע"ב): 'לעולם ידמה לאדם כאילו היה כל העולם מחצה על מחצה זכויות ועוונות עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות'. לכך אמר אל כל יחיד 'ראה' - שיראה בעין שכלו כי כל מעשיו יחזרו 'לפניכם', לכולכם, והזכיר ענין זה בפרשה זו המדברת מעניין הר גריזים והר עיבל כי שם נעשו כל ישראל ערבים זה בעד זה ומצד הערבות רבים נתפסים בעוון היחיד". (כלי יקר שם). מדובר לא רק בהשפעה של היחיד על הגורל של הציבור אלא על בחירה שונה, של הכלל, שבה הכלל בוחר את דרכו כקולקטיב. מאז ואילך הבחירות האישיות משפיעות גם על הכלל, והעיסוק בתשובה בחודש אלול ובימי התשובה אינו נוגע רק לחיים האישים של הפרט אלא גם בהשפעתו על חיי הכלל.

בחודש אלול הקרוב יתקיימו בחירות. לכאורה אין קשר בין בחירות פוליטיות קולקטיביות לבחירות של חודש אלול ושל אלה שבהן עוסקת פרשתנו. אולם למעשה יש ויש. מדובר על בחירות גורליות שלתוצאותיהן תהיה השפעה קריטית במישורים רבים של עתיד חיינו בארץ. החל מסדרי עדיפויות לאומיים, בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה וכלה באיזון בין הגורמים המשפיעים על סדר החיים במדינה, שיהיו להם השלכות גם על הזהות היהודית של המדינה בכלל ועל ועולמנו הרוחני בפרט. כל קול קובע ומשפיע! גורלו של הכלל תלוי בבחירות של הפרט ובנכונות שלו לצאת מהאדישות והאפטיות המרדימה, ולמלא את חובתו האזרחית.

בבחירות גורליות אלה יש גם אחריות מסוג נוסף. של מפלגות קטנות שאין להן סיכוי לעבור את אחוז החסימה ובאם הן לא יתעשתו בזמן, הקולות שיבזבזו עלולים להכריע את גורל הבחירות לרעה. ואם חלילה זה יקרה לא יועילו המחאות והכעסים וגם לא החרטה, כי את הנעשה יהיה קשה להשיב.