בחירה בלתי אפשרית
'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת ואתחנן – תשע"ח – הרב אליעזר שנוולד
הפרשה נפתחת ב'נסיון על' של משה רבנו לשנות את רוע הגזירה שנגזרה עליו שלא להיכנס לארץ ישראל: "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמור: ד' אלקים אתה החלות להראות את עבדך את גודלך ואת ידך החזקה וגו'. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג כג –כה). תקט"ו תפילות התפלל משה והעתיר לקב"ה, במאמץ עילאי, ללא לאות, כדי להפר את הגזירה: "ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר: 'ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמור' 'ואתחנן' בגימטריא הכי הוי" (דברים רבה פרשה יא י).
בכל המשברים הקודמים, בחטאים החמורים, חטא העגל וחטא המרגלים, שבהם נגזרה כליה על עם ישראל, היה נראה על פניו ששינוי הגזירה הוא בלתי אפשרי, משה התפלל ועשה מאמצי עילאיים כדי לשנות את הגזירה והצליח. אולם בגזירה זו הקב"ה עונה למשה שקיימת מניעה מוחלטת ואין אפשרות לבטלה: "ויאמר ד' אלי: רב לך! אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וגו'" (שם כו). מי שבעבר הצליח להפוך מה שנראה 'בלתי אפשרי', לאפשרי ניצב כעת בפני ה'בלתי אפשרי' המוחלט שלא ניתן לשנותו: "אמר לפניו אני יחיד וישראל ששים רבוא. הרבה פעמים חטאו לפניך ובקשתי עליהם רחמים ומחלת להם. על ששים רבוא השגחת ועלי אין אתה משגיח?! אמר ליה: משה אין דומה גזרת צבור לגזרת יחיד! ועוד עד עכשיו היתה שעה מסורה בידך ומעכשיו אין שעה מסורה בידך" (תנחומא ואתחנן - פרק ו).
חכמים התקשו בדבר: מדוע קיימת מניעה אלוקית שאינה מאפשרת למשה לשנות את הגזירה, מדוע ננעלו בפניו שערי תשובה?: "למה לא נתקבלה תפלת מרע"ה כשהתפלל על כניסתו לארץ ולא נענה באומרו: 'ואתחנן אל ה' וגו'' הנה לך מבואר שלא נתקבלה תפילתו, ולמה נתקבלה תפילת דוד על ענין בת שבע ונתקבלה תפלתו על דבר עמלק?" (מהר"י קארו על התורה - דברים ג כג). מהר"י קארו משיב שם בדרכו, אולם רבנו בחיי מביא את דברי חז"ל שמדובר במניעה אלוקית מוחלטת שהשכל האנושי אינו יכול להבין את עומק סיבותיה: "ובמדרש תנחומא (ואתחנן ו): 'רב לך אל תוסף', כיון שאמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף, אמר לו משה: רבונו של עולם יוכבד אמי שקהו שיניה בשני בניה יקהו עוד שיניה במיתתי! אמר לו כך עלה במחשבה, וכך מנהגו של עולם!' עד כאן. ופירוש מחשבה העליונה שכולן נאצלו ממנה וכולן נכללות בה, וזהו לשון מחשבה, והמשכיל יבין" (רבנו בחיי על דברים ג כו). בדרך זו ניתן להבין גם את דרשת חז"ל, שגזירה זו היא כנדר אלקי שבלתי אפשרי להתירו: "אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע אם נדרת שלא אכנס לארץ התר נדרך כמו שהתרתי נדרי שנדרתי ליתרו. א"ל הקב"ה למשה: 'רב לך' כלומר יש רב עליך שיוכל להתיר נדריך אבל אני אין רב עלי, וא"כ אין לי מי שיתיר נדרי" (פירוש הרא"ש דברים ג כג).
למרות שמה ידע מלכתחילה שמדובר בגזירה הוא לא מנע את עצמו מלנסות להפר אותה: "סמך לכאן 'ואתחנן אל ד' בעת ההיא'. להורות לנו מה שאמרו חכמים ז"ל: 'אפילו חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים' (ברכות י.). וכן בכאן, אע"פ שמשה ע"ה היה יודע הגזירה שנגזרה עליו שלא יכנס לארץ, והוא עצמו הודה בדבר, וצוה ליהושע ואמר לו עיניך הרואות מה שעשה השם לשני המלכים האלה כן יעשה השם לכל הממלכות אשר אתה עובר, שנראה מכאן שכבר נתיאש משה מעבור את הארץ. עם כל זה לא מנע עצמו מן הרחמים, וחזר להתחנן אל השם בעת ההיא, שהיא עת צוואת יהושע אחר נצחון סיחון ועוג" (צרור המור דברים ג כג).
אולם דווקא משום שיש מניעה אלוקית והשינוי בלתי אפשרי, מבקש הקב"ה ממשה שלא להוסיף לבקש כדי שלא תובלט המניעה ותתקבל, חלילה, תמונה מעוותת לגבי ההנהגה האלוקית: "רב לך - שלא יאמרו הרב כמה קשה, והתלמיד כמה סרבן ומפציר" (רש"י דברים ג כו).
בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים להצביע על מרכיב בבחירה שנוגע להערכת המציאות והאפשרויות שעומדות לבחירה. לעיתים הבחירה מוגבלת, משום שחלק מהאפשריות נאות בפנינו כ'בלתי אפשריות' באופן מוחלט, ואין סיכוי לממש אותן. על כן הן יורדות מעל הפרק וכלל אינן עומדות לבחירה, בעוד שהדבר לא באמת 'בלתי אפשרי' בצורה מוחלטת, ואם יושקע מאמץ גדול יהיה ניתן להפוך את ה'בלתי אפשרי' לאפשרי.
הדבר נובע ממספר סיבות: פעמים שהיא נובעת מהערכה שגויה של המציאות שנראית כבלתי אפשרית, ולעיתים מהערכת חסר של היכולת והמסוגלות האישית להתמודד עם המציאות והאתגר. מאידך ישנו מצב הפוך שבו עולה לבחינה אפשרות שהיא אכן 'בלתי אפשרית' למימוש באופן מוחלט, אולם כתוצאה מהערכה שגויה של המכשולים והאתגרים היא נראית אפשרית, או מהערכת יתר מגלומנית של היכולת האישית באופן שאינו תואם את המציאות. לעיתים גם אפשרות זו נבחרת, למרות שלמעשה אין יכולת לממש אותה. במצב כזה ישנה סכנה שהבחירה תתנפץ אל מול ה'בלתי אפשרי'.
האמונה והתפילה נותנים כח לבחור ולהפוך דברים בלתי אפשריים לאפשריים. אולם יש מצבים שגם הם אינם מאפשרים.