כאב ונחמה בימי הזיכרון לקראת סיום שנה
פרשה ומימושה – פרשת ואתחנן – שבת נחמו - ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד
הרב אליעזר חיים שנוולד
לע"נ יהונתן דויטש הי"ד שנרצח בפיגוע בבקעה
ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
לפני כשבוע וחצי התקיימה בבית הכנסת השכונתי שלנו במודיעין אזכרת אחת עשרה חודשים לסמ"ר עמית מוסט הי"ד מסיירת נח"ל, שנפל בקרב גבורה במוצב סופה בשמחת תורה. שמו הונצח במשעול, ליד בית משפחתו, הסמוך לבית הכנסת. משפחתו נוהגת כעדה שמקיימת אזכרה בתחילת האחד עשרה חודשים לפטירה (השנה היתה שנה מעוברת). זו היתה אזכרת אחת עשרה חודשים הראשונה לחלל המלחמה בה נכחנו.
לפני כמה ימים קיבלנו הודעה על אזכרת אחד עשר חודשים לידיד נפשי משה אוחיון הי"ד ובנו אליעד הי"ד, שנפלו בקרב גיבורים מול המחבלים שנכנסו לאופקים וטבחו בתושבים. בלחימתם מנעו את הגעת המחבלים לשכונות נוספות ופגיעה בתושבים רבים נוספים. אלה מסמנים לנו שעוד הודעות נוספות יתקבלו בימים הקרובים. תזכורת מטלטלת לכך שעוד מעט תמלא שנה לפרוץ המלחמה!
במהלך שנת האבל האובדן עדיין טרי, כאב האבלות מרכז את המבט באובדן ובגעגוע, ומקשה להתנחם. ניתן למצוא נחמה בנסיבות הנפילה, נפילה בקרב גבורה להגנה על המדינה וחיי תושביה, בכך שהנכונות להילחם ולשלם את מחירה חשפה את גדולת הנפש של הנופל ואת אצילותה. שבזכות לחימתו ניצלו חייהם של אנשים רבים. אולם הכאב והגעגוע מקשים.
אזכרות סוף שנת האבל מפנות את ההתבוננות על האובדן ומשמעותו ברטרוספקטיבה. בכאב האובדן עשויים להיפתח סדקים שדרכם יחדרו שביבי נחמה (ראה ברכות נח ב). נחמה אינה שכחת המת. היא מצב נפשי מרוכך יותר שמאפשר להתבונן באירוע האובדן במבט רחב יותר. ולראות את האורות של נסיבות הנפילה המבליחים מתוך חשיכת הכאב והגעגוע. לקבל מהם תעצומות נפש המעוררים תקוה לעתיד.
ברמה הלאומית, יש כאב על הנופלים הפצועים והחטופים, והזדהות עם משפחותיהם. יש תדהמה וכעס רב על האסון הטראומטי של המחדל בשמחת תורה, על קריסת הקונספציות וירידה באמון בפיקוד הבכיר של צה"ל. המלחמה עדיין מתנהלת, ויש נפגעים ל"ע כמעט מידי שבוע. קשה להתבונן במאורעות ובמשמעותם תוך כדי התרחשותם. אולם כאשר מתבוננים לאחור מצליחים להבחין בשביבי נחמה. האזכרות לנופלים הגיבורים היקרים שלנו שיציינו מלאת שנה לפרוץ המלחמה, מנתבות את תשומת הלב להתבוננות לאומית במבט לאחור על שנה ארוכה מאתגרת ומורכבת שעברה עלינו, ומאפשרות לראות גם את הישגי המלחמה, את השינויים הדרמטיים שהיא חוללה, ומה למדנו ממנה על עצמנו, ולשאוב תעצומות ותקוה לעתיד גם ברמה הלאומית.
תקצר היריעה, אולם דווקא האופן שבו הגבנו מבחינה לאומית לנוכח המחדל הנורא והאסון הכבד מהקשים שבתולדותינו, גילה את כח ההישרדות הלאומית שלנו ואת יכולתנו לצמוח גם ממשברים גדולים ששום אומה אינה יכולה להשתקם ממנה. גילינו מחדש את היכולות האמיתיות שלנו ואת יסודות האחדות האמיתיים שיש בנו שהן סוד עוצמתנו. אנשי ההתנחלות שהלכו להציל את אנשי הקיבוצים ואנשי המרכז את תושבי העוטף. שהעם רוצה אחדות והמיעוט הצעקני שניסה להשתלט עליו באגרסיביות יחצנית שיצרה אפקט שמדובר ברוב העם קיבל את הממדים האמיתיים שלו.
הופרכה ההנחה שמדינת ישראל אינה יכולה לעמוד במלחמות ארוכות, ולכן יש לוותר מלכתחילה ולהימנע מעימותים מתבקשים מול אויבנו, להרויח שקט בטווח הקצר ע"י מישכון בטחון העתיד והדורות הבאים. גילינו שאנחנו יכולים להילחם בעזה למרות כל אלה שהפחידו אותנו ולהילחם בצורה אגרסיבית נגד הטרור ביו"ש.
גילינו שרוח העם איתנה והוא נכון לגבורה ולא כפי שניסו להגיד לנו שזה נגמר וכל אחד חושב רק על עצמו. גילינו את העוצמות של הדור הצעיר שחשדנו בו כדור הטיקטוק והפלזמה. השבנו לעצמנו את האמון בעצמנו במסוגלותנו וביכולתנו. שמולנו מפלצות שטניות שאין להן מעצורים, ששורשי הסכסוך אינם טריטוריאליים אלא דתיים ומבחינת האויבים שלנו כולם יהודים מתנחלים ללא הבדל ודינם שווה.
גילינו שיצרנו תלות חימושית בארה"ב, באופן שמגביל את האפשרות לפעול בחופשיות על פי האינטרסים הלאומיים הריבוניים שלנו. ועוד ועוד. כל אלה יוצרים תקוה לאומית לעתיד וכוחות לייצר שינוי.
השבת נקראת 'שבת נחמו' על שם מילות ההפטרה מנבואת הנחמה של ישעיהו: "נחמו נחמו עמי" (ישעיהו מ). ישעיהו הוא הנביא אשר בשבת שעברה 'שבת חזון' קראנו את נבואתו על הפורענות החורבן והגלות (יותר ממאה שנה לפני שהתרחשה), בגלל חטאי העם, כשליו והעיוורון שלא איפשר לעם להוביל מהלכים של התפכחות ותיקון. 'חורבן וגלות' ו'נחמה' הם שני הפכים ולמרות זאת קיימת זיקה ביניהן: "חטאו בכפלים 'חטא חטאה ירושלים' (איכה א ח), ולקו בכפלים 'כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה' (ישעיה מ ב), ומתנחמים בכפלים 'נחמו נחמו עמי' (שם מ א)" (ילק"ש ישעיהו תמ"ד). יש יחס ישיר בין עוצמת המשבר והאבל של החורבן לבין גודל הנחמה והגאולה שתצמח ממנו. מה'לקו בכפלים' נובע 'מתנחמים בכפלים'. הם שני צדדים של אותה מטבע. שורש תהליכי הגאולה, התיקון, הבנין המחודש והנחמה מצוי בקטסטרופת משבר החורבן. הנביא ישעיהו שמנבא על משבר החורבן הוא זה שמשרה אופטימיות ותקוה שממנו יצמחו בעתיד בנין מחודש ונחמה