ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

Select your language

לימוד תורה

הבחירה בשיח עם המציאות

ה'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה – לפרשת בחוקותי – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד

פרשת בחוקותי חותמת את ספר ויקרא בתוכחת הברכות והקללות. עזרא תיקן לקרותם לפני שבועות: "עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כוהנים קודם עצרת" (מגילה לא ב). בעוד שפרשת הברכות הינה מסגרת אחת של מצוות וגמול. פרשת הקללות כוללת ארבעה סבבים של החטא ועונשו (פ' כ"ו פס' יד-יז; יח-כא; כג-כו; כז-מו).  כאשר בין סבב לסבב ישנה התדרדרות והחמרה בענישה כתוצאה מהתעקשות שלא לשמוע ולציית לדבר ד'. "ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם וגו'" (פס' יח); "ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי ויספתי עליכם מכה וגו'" (פס' כא); "ואם באלה לא תיוסרו לי והלכתם עמי קרי וגו'" (פס' כג); "ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי. וגו'" (פס' כז). התורה מציינת דפוס התנהלות שחוזר על עצמו ומשתמשת במטבע לשון יחודית (שאינו מופיע במקומות אחרים בתורה): "ואם תלכו עמי קרי"; המלה 'קרי' חוזרת על עצמה בפרק שבע פעמים!

המפרשים עסקו בבאור מטבע הלשון הזו. יש שבארו שכוונתה שעבודת ד' נעשתה באקראיות ובחוסר עקביות: "אם תלכו עמי במקרה ולא תדיר כאדם שאינו הולך תדיר אצל בוראו" (רשב"ם ויקרא כו כא). ויש שבארו שמדובר על היחס לפורענות שתפקוד אותם בגלל חטאם; בהדחקה ובהכחשה. במקום ליחס אותה לענישה אלקית הבאה על החטא ועל צורת ההתנהלות. לפרש את הפורענות כארוע מקרי שנבע מנסיבות אקראיות ובלתי תלויות, שאין מקום להסיק ממנה מסקנות להפיק לקחים ולתקן את ההתנהלות להבא: "וכאשר יבואו עליו צרות ומקרים שיודה עלי פשעו לה', ויחשוב כי אין זה אלא מצד חטאו, ולא שיתלה אותם במקרה"  (רבנו בחיי שם פס' כא).  התייחסות שכזו תגרום להעצמת התגובה האלקית בכעין 'מידה כנגד מידה': "כי אם יתלה זה במקרה הנה הקב"ה יוסיף לו מאותו מקרה, וזה שאמר: 'ואם באלה לא תיוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי', וכן אמר עוד: 'ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', כלומר אשפכנו עליכם בחמה" (שם). המסר של התורה הוא שיש צורך להתעשת ולחולל שינוי ולא להיות שבוי באג'נדה שעלולה להביא  פורענות נוספת חמורה ממנה כדי להבהיר שאין מדובר במקרה אלא בגמול: "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור וכו'. ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן וכו'. וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם וכו'. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו): 'והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי" (רמב"ם תעניות א א-ג).

בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה; הבחירה הגדולה של החיים ביעוד ובמטרה של החיים, בחירה שמכוונת את מכלול החיים של האדם ליעדם, והבחירה היום יומית הנגזרת ממנה. בפרשתנו אנו מבקשים לברר את הנחיצות של השיח עם המציאות בתהליכי הבחירה.

הבחירות של האדם הן תוצאה של דרך ותפיסת עולם שמנהלת שיח עם המציאות, עם האפשרויות שהיא מזמנת ועם המשוב החוזר שהיא משקפת לו על בחירותיו. התעלמות מאחד מהמרכיבים יובילו לבחירות רעות שסופן מי ישורנו. התורה מתארת בפרשתנו תופעה פסיכולוגית סוציולוגית פרדוכסלית. אדם שמאמין בקיומו של הקב"ה ובשכר ועונש מצד אחד ושבוי בחטא מצד שני. להיטותו לחטא משבשת את שיקול דעתו אינה מאפשרת לו לרסן ולשלוט בעצמו, ולבחור את בחירותיו בצורה ראויה. כאשר הבחירה השגויה מביאה עליו פורענות הוא אינו ממהר להודות שמדובר בתוצאה של בחירתו, ובאיתות שעליו להסיק מסקנות ולחולל שינוי. הוא בוחר לפרש את הפורענות כאירוע אקראי חסר יד מכוונת שאין בו נסיבתיות ותכליתיות וממשיך בדרכו. כדי להשקיט את מצפונו הוא מספר לעצמו 'סיפור' ומגבש לעצמו אג'נדה מדוע בחירתו היתה נכונה ולא היה אמור לקרות לו דבר. גם כאשר המציאות חוזרת וטופחת על פניו הוא עלול להתחפר בעמדתו ולפרש גם את האירועים הנוספים כצירוף מקרים.

עקרון זה נכון לכל הבחירות שהאדם עושה. בחירה נכונה נובעת משיח מאוזן בין הדרך והחזון מחד ובין המציאות; אפשרויותיה והמשוב שהיא משקפת לאדם על בחירותיו.

יצירת קשר

Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input