ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

Select your language

לימוד תורה

נקודת הבחירה בגדוּלה

'ובחרת בחיים' – הבחירה בפרשה- לפרשת שמות  – תשע"ח  – הרב אליעזר שנוולד


הפרשה מאריכה בתיאור הביוגרפיה של משה רבנו, בתוך וכתוצאה מהשעבוד המחריף במצרים. משה אומץ ע"י בת פרעה, וגודל בארמון פרעה במנותק מעם ישראל, ומחיי השעבוד. הכתוב מתאר את שלבי ההתפתחות האישית של משה, והיצירה המחודשת של הקשר והזיקה לעם ישראל: "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן. ותקרא שמו משה, ותאמר כי מן המים משיתיהו. ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם. וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול" (שמות ב י-יב). משה גדך בבית פרעה כנסיך מצרי: "ויהי בהיות הילד בבית המלך, בבגדי ארגמן לבושו ויגדל בקרב בני המלך, ויהי מקצה שנים חמש עשרה לבוא בית המלך היא שנת שמונה עשרה ליום היוולדו, ויתאוו הילד אל אביו ואל אמו וילך אליהם" (ילק"ש שמות רמז קסו). קרוב לוודאי שהוא היה מיועד לרשת את פרעה בבוא זמנו, כבן המאומץ של ביתו.

יש לשים לב לשלשה דגשים בפסוקים: מוזכרת בהם פעמיים המילה 'ויגדל' ופעמיים 'אחיו' ושלוש פעמים המילה 'וירא'. הדגש על הגדילה מעלה את שאלת המדרש על הצורך לציין זאת: "'ויגדל משה' – וכי אין הכל גדלים: האדם, הבהמה והחיה והעוף? אלא לומר לך שהיה גדל שלא כדרך כל העולם" (שמות רבה א כז). אולם יש בגדילתו הכפולה גם גדולה שילטונית: "ויגדל משה - והלא כבר כתיב 'ויגדל הילד' אמר רבי יהודה בר"א: הראשון לקומה והשני לגדולה שמינהו פרעה על ביתו" (רש"י שם). כלומר שבעת גדילתו החלה גם גדולתו, ומונה לתפקיד רם מעלה במצרים, להיות הממונה על בית המלוכה.

דווקא משום כך יש משמעות יתירה לגילוי האחווה שמודגשת בכפל המילה 'אחיו': "השאלה השלישית: אם מרע"ה גדלתו בת מלך בבית המלכות והיה לה לבן, איך נאמר: "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", כי מאין היה יודע משה שהיהודים האומללים היו אחיו? ואיך יצא מבית המלך להתחבר עם העבריים העסוקים בעבודת פרך, שכל אחד מהם אם יוכל יתרחק מחברתם לבל יראה ברעתם? כל שכן האיש משה שלא היה מהם ולא מהמונם" (אברבנאל שמות ב יא). שכן כבן המלכות היה מצבם של העבדים זר לו. הרמב"ן משיב: "וטעם ויצא אל אחיו. כי הגידו לו אשר הוא יהודי, והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו. והנה נסתכל בסבלותם ועמלם ולא יכול לסבול ולכן הרג המצרי המכה הנלחץ" (רמב"ן שם). בבחירתו להרוג את המצרי הוא למעשה בחר לוותר על הגדולה שהיתה צפויה לו בבית פרעה.

יש להדגיש את הקשר שבין 'גדילתו' ל'גדלותו', אין זה מובן כלל ועיקר שאדם במצב כזה מחפש את הקשר הקדום למוצאו ולעם משועבד שנחשב בנחות וחסר זכויות:  "'ויגדל משה ויצא אל אחיו' - יספר מצדקת משה ואיך מנעוריו היו בו כל המעלות שבעבורם זכה לכל הכבוד הזה. שהגם שגדל בבית מלך וישראל היו אז בתכלית השפלות לא הסתיר פניו מהם ויצא אליהם מצד שהם אחיו, הפך מטבע האנשים שבעלותם לגדולה יתרחקו מאחיהם העניים והאביונים. זאת שנית שראה בסבלותם היינו שהביט על זה בעין חמלה ולבו עליו דוי, זאת שלישית שראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, שהגם שגדל בין המצריים ומתערב עמהם היו כזרים בעיניו, והאיש העברי המוכה הרגיש בצרתו מצד שהוא אחיו עצמו ובשרו, ועל המכה חרה אפו מצד שהוא מצרי נבזה ושפל בעיניו. ובזה עטה כמעיל קנאה על הכותו את אחיו החשוב בעיניו". (מלבי"ם שמות ב יא). בכך מוסבר הכפל של המילה 'וירא'. מטבע הסיטואציה היתה עשויה להוביל את משה להתעלם, כביכול אינו רואה. הראיה אינה ענין פאסיבי. העין תלויה בלב. מה שהלב מחפש העיניים תרות למצוא בצורה אקטיבית. מי שמחפש אחווה אינו 'רואה' עבדים אלא אחים סובלים. הראיה האקטיבית תבוא לידי  ביטוי בהמשך הפרשה ב"וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל"  (שמות ג ב).

הבחירה של משה לראות בסבל עמו ותחושת האחריות והאכפתיות האמיתית לגורלם, הוא ביטוי לגדלותו, וגדולת נפשו, זוהי בחירתו בגדולה – 'ויגדל משה'. בבחירה זו הוא מעדיף לפעול באופן שיעדיף את טובת עמו מטובתו האישית. ואכן, בחירה זו העלתה אותו בסופו של דבר לגדולה, להיות המנהיג הראשון והגואל של עם ישראל: "אמר הקב"ה: אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל, ונהגת בהן מנהג 'אחים', אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך. זהו שכתוב 'וירא ד' כי סר לראות' – ראה הקב"ה במשה שסר מעסקיו לראות בסבלותם, לפיכך: 'ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה' (שם מינה אותו להיות המנהיג הגואל שיוציאם ממצרים א.ש.)" (שמות רבה א כז).

רוב האנשים רוצים להגיע לגדולה. כל אחד בתחום הקרוב אל ליבו. אולם באותה מידה רוב האנשים אינם רוצים לשלם על כך מחירים של קושי מאמץ וויתורים על ההנאות. התבונה האנושית משלה את עצמה שיש מטה קסם שבכוחו להעניק את ההצלחה גם ללא מאמץ די אם יתגלה הסוד, ותמצא הנוסחה לכך. מעין מקסם 'מפעל הפיס' לקנות כרטיס ולהיות עשיר, בלי שנצטרך לעבוד קשה.

התבוננות בתולדותיהם של אנשים גדולים; תלמידי חכמים גדולים, ממציאים גדולים, ומנהיגים דגולים ששינו את פני החברה וההיסטוריה,  תורה שיש ביניהם מכנה משותף; הם לא נולדו כאלה. לכל אחד מהם היתה נקודת זמן בחייהם שבו התרחשה 'הבחירה הגדולה' של חייהם, הבחירה בגדוּלה. מבחירה זו התחיל מסלול עלייתם, וממנה גם שאבו את כוחות הרצון וההתמדה העצומים שהניעו אותם בדרכם להישגים הגבוהים שהשיגו. יש נטיה לייחס להם גאונות מלכתחילה, אולם יש בכך מכשול גדול. משום שבמקרים רבים זו לא האמת. וכן שבכך יש תירוץ טוב לעצלנים. לא נולדתי גדול לכן אני פטור מלהתאמץ ולנסות להשיג. כי לעולם לא אצליח להגיע לכך.

מהביוגרפיה של משה רבנו אנו רואים שהגדילה 'ויגדל משה' באה מתוך בחירה קשה.

מכאן נלמד על עצמנו: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע - אין הדבר כן. אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" (רמב"ם תשובה ה ב)..

יצירת קשר

Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input