נקודת מפנה דרמטית

הפרשה בחיי המעשה – פקודי תשפ"ב

הרב אליעזר שנוולד – ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין

ישנם אירועים דרמטיים שמהווים נקודת ציון רבת השפעה על החיים. השינוי שהם גורמים יוצרים תפנית משמעותית. ברבות השנים כשמתבוננים לאחור מחלקים בין מה שהיה עד אותו אירוע ומה שהיה אחריו. כך הוא גם בחיי הציבור ובהיסטוריה של האומה, ועוד יותר בהיסטוריה של העולם.

המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה היא אחד מהאירועים שעשויים לשנות את ההיסטוריה העולמית. עוד כמה ימים לפני שפרצה, קבעו מנהיגים, פוליטיקאים ומומחי ביטחון מהעולם המערבי כולו (וגם מהארץ) שאין סיכוי שהיא תפרוץ. למרות שכולם ראו את ריכוזי הכוחות הגדולים של צבא רוסיה בגבול אוקראינה, ולמרות שגופי המודיעין של ארה"ב התריעו על מלחמה. הם היו משוכנעים שאין סיכוי למלחמה באירופה של 2022 ומדובר באיום בלבד. ב'עשיית שריר' רוסי כדי ליצור תנאים משופרים לסיום הסכסוך במשא ומתן דיפלומטי. הם הופתעו! בגדול!

מה גרם להם לעצום עיניים, ולא להשלים עם המציאות?! עד שהיא טפחה על פניהם.

זה כמה עשורים שאירופה וגם חלקים בארה"ב אימצו לעצמם גישה פרוגרסיבית ליברלית ולפיה אנו נמצאים בעידן של 'עולם חדש' ונאור, ו'קץ המלחמות'. מעתה ואילך סכסוכים בין מדינות ייושבו סביב שולחן הדיונים 'בדרכי שלום'. במידה ולא, הם לא יוכרעו יותר ע"י 'כח צבאי' ו'מלחמה' 'פרימיטיבית', אלא ברוח העידן החדש - ע"י אמצעים 'רכים': סנקציות כלכליות, מנופי לחץ מדיניים ומעורבות משפטית בינלאומית. בעידן  הזה אין 'לאומים' שמבדילים בין אנשים, כולם בני אנוש, וכולם שוים. כל העולם כפר גלובלי קוסמופוליטי שמתוחזק ע"י 'זכויות אדם' (ומינימום חובות), ומה שמניע אותו הם הכלכלה ('עגל הזהב') ומימוש עצמי אישי. על כן אין צורך יותר בצבאות גדולים ויש לשלב ידיים במאמץ גלובלי משותף שיופנה לאיכות הסביבה.

בהתאם לכך בעשורים האחרונים מדינות אירופה צמצמו את צבאותיהם בצורה דרמטית.  מתוך שיקולי איכות הסביבה הן צמצמו את מקורות האנרגיה העצמיות, ונעשו תלויות באספקת אנרגיה מרוסיה (כ30%). מבלי לחשוש שיש בכך סיכון בהפיכתן לבני ערובה בידיה.

שיירות הטנקים והנגמשי"ם שפרצו לאוקראינה, המטוסים שהפציצו את בסיסיה, והצנחנים שנחתו בפרברי עריה, היו 'קריאת השכמה'. בבחינת 'יום הכיפורים' של שיגיון הפרוגרסיביות המערבית, שהתעוררה מהחלום לשחר חדש, והופתעה לגלות, שבינתיים, האיסלאם העולמי, רוסיה וסין דהרו כל הדרך להגמוניה עולמית, באמצעים ה"פרימיטיביים" של כח צבאי מלחמתי.

ימים יגידו איך תסתיים המלחמה, ואם היא תהפוך בפועל לנקודת מפנה בתפיסת עולמם, או שה'פוליטקלי קורקט' יהיה חזק יותר.

פרשתנו חותמת את ספר שמות ואת תהליך הקמת המשכן והשראת השכינה בתוכו. זוהי נקודת מפנה היסטורית בתולדות האומה, לאחר הנפילה והטעות של שיגיון הסגידה ל'עגל הזהב': "מאי 'ודי זהב'? וכו': כך אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די, הוא גרם שעשו את העגל. אמרי דבי ר' ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר" (ברכות לב א). פסוקי החתימה של הפרשה והספר מתארים את סיום בנין המשכן, והתחלת עידן חדש של השראת שכינה: " ...וַיְכַל מֹשֶׁה, אֶת-הַמְּלָאכָה. וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ד' מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ לג).

כך גם בפתיחת הפרשה, בדו"ח על תרומות העם למשכן: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (שמות לח כא). המדרש שואל: "מהו העדות?" (שיש במשכן). ועונה: "עדות הוא לכל באי עולם שיש סליחה לישראל"  (על הטעות של חטא העגל!, שמות רבא פר' נא).

ומבאר שם: "כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה  שנאמר (במדבר יד): 'ויאמר ה' סלחתי כדברך', אמר משה: רבון העולם הריני מפויס שמחלת לישראל, אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם. א"ל הקב"ה: חייך הריני משרה שכינתי בתוכם! שנאמר (שמות כה): 'ועשו לי מקדש' ומכירין שמחלתי להם, לכך נאמר: 'משכן העדות' שעדות היא לישראל שמחל להם הקב"ה" (שם). ומתחיל עידן חדש.

התרומות למשכן, שסכומם נמנה בפרשתנו, הן תיקון לשיגיון הנתינה לעגל הזהב: "רבי יהודה בר פזי בשם רבי: הן נקרא ולא נבהת (נבוש א. ש.). לטובה (נתינה למשכן א.ש.) - 'כל נדיב לב'. לרעה (לעגל א.ש.) - 'ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב שר באזניהם'" (ירושלמי שקלים א א).

נתפלל לסיומה המהיר של המלחמה, במינימום נפגעים, להתפכחות ולמפנה.