לפני ומאחורי הקלעים
פרשה ומימושה – פרשת ויקהל - שקלים – ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד
הרב אליעזר חיים שנוולד
מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
האם הקמפיין הגדול, עתיר המשאבים, המתנהל כעת על 'גיוס חרדים', מונע באמת מהצורך להגדיל את צה"ל ולמלא את השורות בחיילים חרדים, ולהשיג 'שוויון' אמיתי בחברה הישראלית?! או שמא הוא נועד כדי לייצר משבר פוליטי, לשם הישגים פוליטיים?!
מדוע מוביליו אינם מתייחסים בשקיפות לכך שדווקא 'חוק השוויון בנטל' של שנת תשע"ד (2014) הוא שהזיק באופן קשה למגמת ההתרחבות של התגייסות החרדים?!
האם הקמפיין הגדול, עתיר המשאבים, המתנהל כעת ל'בחירות השנה' מונע באמת מהצורך לרפא את החברה הישראלית מאסון שמחת תורה?! או שמא הוא מובל ממניעים פוליטיים ע"י מי שמבקש לשלוט?! מדוע מוביליו אינם מתייחסים בשקיפות לכך שקמפיין בחירות עלול לגרום להפסקת המלחמה עוד טרם שהושג 'ניצחון מוחלט', ולהפסד הישגיה?!
בעולם דמוקרטי אידיאלי מי שמבקש להוביל מהלך ציבורי, ולשכנע את הציבור בצדקתו, מתנהל בשקיפות מוחלטת וחושף בפני הציבור את המטרה האמיתית שלו. מה שמתנהל "לפני הקלעים" זהה לחלוטין לכוונות של מי שתכנן אותו "מאחורי הקלעים".
אולם, לצערנו, זה שנים רבות שאנחנו לא שם. שסביבנו מתנהלים תהליכים מוסווים, שמוביליהם מצהירים בפומבי שהם נועדו לשם מטרה מסוימת, ומבקשים לשכנע את הציבור בצדקת המהלך, יתרונותיו, וכיצד הוא יטיב עימו. אולם זוהי למעשה רק 'תחפושת'. "מאחורי הקלעים" של המהלך הוא נועד למשהו אחר לגמרי. מוביליו יודעים שאם תיחשף המטרה האמיתית הציבור לא היה תומך בו. לכן הם מטילים מסך כבד על המטרה האמיתית. הם מסתירים אותה מפניו, ומציגים מצג שווא שמדובר על מטרה אחרת. יש פעמים שהם גם מובילים קמפיין עתיר ממון כדי לשכנע את הציבור שזוהי אכן מטרתם.
אין פלא שהציבור הולך ומאבד את תמימותו, ונעשה חשדן וספקן לגבי המניעים ש"מאחורי הקלעים" של מהלכים ציבוריים. במהלך השנים הציבור פיתח כלים שיאפשרו להתבונן ולהבחין באמת שמסתתרת "מאחורי הקלעים". אחרי הכל לא ניתן ליצור מסך אטום לחלוטין. יש בו 'חורים' שדרכם משתקפת האמת.
זהו גם סודה של ה'מגילה'. האירוע שמתנהל ע"י הקב"ה "מאחורי הקלעים", מוסתר ע"י 'גלימה' – 'מסך' שמסתיר את המגמה האמיתית בפני מי שמתבונן באירועים ש"לפני הקלעים". לכן היא "מגילת ההסתר". קריאת ה'מגילה' היא 'גילוי ההסתר', הסרת המסך ו'פרסום הנס'.
בדומה לכך מצוות נתינת 'מחצית השקל', כדי לספור את העם, ולא שקל שלם, נועדה 'לגלות' שביחס לכלל, היחיד אינו אלא 'מחצית', והוא נדרש לצרוף של ה'מחצית' של זולתו כדי להגיע לשלמות.
פרשתנו עוסקת בבנין המשכן ומקדישה מספר פסוקים ל'קלעי החצר', למחיצה המקיפה את חצר המשכן, ומפרידה בין משכן השכינה לבין המחנה: "וַיַּעַשׂ אֶת הֶחָצֵר לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קַלְעֵי הֶחָצֵר וגו'" (שמות לח ט). מדוע היא נקראת "קלעים" ולא "יריעות" כמו היריעות המכסות את המשכן עצמו? "קלעים - עשויין כמין קלעי (מפרש) ספינה, נקבים נקבים, מעשה קליעה ולא מעשה אורג" (רש"י שמות כז ט). ה"קלעים" היוו מחיצה, אולם שלא כיריעות המשכן שהיו אטומות, הם לא היו אטומים לגמרי.
המשכן עצמו נעשה מלכתחילה באופן שלא מאפשר להדיוט שנמצא בחוץ 'להתקרב' ולהתבונן פנימה - בעבודה ובהופעת השכינה שנועדו להיות בחשאי. לעומת זאת "קלעי החצר" נועדו להסתיר רק למתבונן מרחוק את העבודה שהתנהלה בתוך חצר המשכן, "מאחורי הקלעים". אבל מי שביקש בכל זאת 'להתקרב' ולהתבונן פנימה בעבודה המרוממת, 'התקרב' ל"קלעים" והתבונן דרכם: "משום דמעשה קליעה אפשר לעשות בנקבים גדולים ואפשר בנקבים קטנים, משום הכי פירש הכתוב שיהיו קלעים הנהוגים בחצר שמקפידים על הראיה דרך הנקבים, כך יהיו הקליעות כאן בנקבים קטנים שלא יראו מרחוק הנעשה בחצר, וכדאיתא (זבחים נט ב): "אפשר כהן עומד ועבודה בידו וכל העם רואין אותו?" (העמק דבר שם).
בדרך זו ניתן גם לבאר את המחלוקת בבריתא (דמלאכת המשכן): לדעת ר' יהודה "הקלעים" היו בגובה חמש אמות ולא הסתירו כלל את המשכן שגובהו היה עשר אמות. ואילו לדעת ר' יוסי גובה "הקלעים" היה של חמש עשרה אמה והן הסתירו את המשכן ואת המזבח. אולי נקודת המחלוקת ביניהם היא עד כמה יש ענין ש"הקלעים" יסתירו את העבודה ש"מאחורי הקלעים".