ידיעות כזב ללא גבולות
הרב אליעזר שנוולד - הפרשה בחיי המעשה – תרומה - זכור- תשפ"א
הפצת ידיעות כזב (פייק ניוז) היא תופעה אנושית שמלווה את האנושות משחר ימיה. הפצת ידיעות שקריות לחלוטין, או חצאי אמיתות, משמשות ככלי בידי בעלי אינטרסים, למטרות אפלות וציניות מסוגים שונים. לעיתים הן מומצאות ביודעין, בכוונה תחילה, כדי לקדם אג'נדות, לקדם ולפאר את מפיציהן, או לפגוע ביריביהם. מפחד או מתקווה. לעיתים אלו בעלי תפיסות חולניות, או אנרכיסטיות, שנהנים לראות את החברה האנושית בכאוס ואבדן עשתונות. ויש והן נולדות כי היה מי שרצה להאמין שאכן כך היה, (רק שהמציאות לא אפשרה לכך לקרות).
לידיעות הכזב אין גבולות ואין קוים אדומים גם כאשר מדובר בתחומים רגישים וקדושים וגם כאשר הם עלולים לגרום לנזקים כבדים.
תקופות משבר ואי וודאות הן שעתן ה'גדולה' של מפיצי ידיעות הכזב, שמנצלים את הצימאון של הציבור למידע.
אז מה נשתנה בתחום ידיעות הכזב ברבות הימים? הכלים והיקף הנזקים. הנגישות של תקשורת ההמונים, והרשתות החברתיות שמאפשרות להדהד ידיעות כזב, ללא בקרה, למעגלים רחבים.
פרשת תרומה מתחילה סדרה של פרשיות הקמת המשכן. מהציוי האלוקי, איסוף התרומות והתכנון, הבניה של הכלים וחלקי המשכן ועד הקמתו והשראת השכינה בתוכו. במוקדן של הפרשיות מי שהנהיג את הקמת המשכן - משה ובצלאל. במספר מקומות מציינת התורה את ההתאמה המוחלטת והנאמנות של מקימי המשכן לציוי האלוקי ללא סטיה כלשהיא: "ותכל כל עבודת משכן אהל מועד. ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ד' את משה כן עשו" (שמות לט לג, והשוו שם פס' מ, פ' לח פס' כב, ופ' מ פס' טז).
בשל כך יש צורך לבאר מדוע בסוף הקמה, משה רבנו מגיש דו"ח מפורט ומדוקדק על הכל?: "'אלה פקודי המשכן', ולמה עשה עמהם חשבון? הקב"ה יתברך שמו מאמינו, שנא' (במדבר יב): 'לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא', ולמה אמר להם משה בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם? אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר (שמות לג): 'והיה כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה' (שם /שמות ל"ג/) 'והביטו אחרי משה', ומה היו אומרים? וכו'. ר' חמא אמר: היו אומרים: חמי קדל דבריה דעמרם (ראה צווארו העבה של בן עמרם א.ש.), וחברו אומר לו: אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר?! כששמע משה כך א"ל משה: חייכם נגמר המשכן אתן לכם חשבון! אמר להם: בואו ונעשה חשבון, הוי 'ואלה פקודי המשכן'".(שמו"ר נא, ו). "הלא תראה כי היו אומרים שקר למצוא דברים לגנאי בשקר, וכו'. ודברים אלו בשקר היו אומרים. כי משה העשיר מ'פסילותן של לוחות' (נדרים לח א), ועם כל זה היו אומרים בשקר וכו'". (מהר"ל דרך חיים – א, י).
הציניות של 'ליצני ישראל', שהתנגדו למנהיגותו של משה רבנו לא ידעה גבולות. הם ביקשו לפגוע בשמו ובאמינותו בעיני העם, בהפצת ידיעת כזב, שמצבו הכלכלי לא בא לו מ'פסילותן של לוחות' אלא ממעילה בכספי תרומות המשכן ל"ע. להעליל על משה רבנו, האיש הקדוש שהוביל את הפרויקט הקדוש של בנית המשכן, שהקב"ה העיד על יושרו ואמינותו! לכן למשה רבנו לא היתה ברירה אלא לתת דו"ח כדי להזים אותה.
חמורה מכך היתה ידיעת כזב נוספת שהפיצו מתנגדיו של משה רבנו: "'וישמע משה ויפול על פניו' מה שמועה שמע? וכו'. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שחשדוהו מ'אשת איש'!, שנאמר (תהלים ק"ו): 'ויקנאו למשה במחנה'. אמר רבי שמואל בר יצחק: מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה (הזהיר את אשתו שלא תתייחד עם משה א.ש.), שנאמר (שמות ל"ג): 'ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה'" (סנהדרין קי א). "ונטה לו מחוץ למחנה - יצא מחוץ למחנה שלא יחשדוהו עוד" (רש"י שם). ידיעת הכזב שהפיצו מתנגדיו של משה רבנו, שכביכול נכשל באשת איש ל"ע, אילצה אותו לגזור על עצמו בידוד מחוץ למחנה.
מה מניע את מפיצי 'ידיעות הכזב' בנושא חיסוני הקורונה, המפיצים חצאי אמיתות וגם שקרים, לאחר שנפטרו ממנה כבר יותר מ5,400 נפטרים ל"ע? מדוע הם זורעים מבוכה ופחד בציבור ומסכנים את בריאותו?! האם רק הפחד בפני הלא נודע?! או סיבות אחרות?
כנראה שאין לכך תשובה אחת! ועדיין אלו ידיעות כזב! וזו לא תופעה חדשה.