מפתח ההצלחה

הפרשה בחיי המעשה – פרשת בשלח - הרב אליעזר שנוולד - תש"פ

שני קרבות מוזכרים בפרשתנו: הקרב הראשון עם המצרים על שפת ים סוף התנהל בדרך ניסית, ובו נאמר לישראל: "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון"(שמות יד יד). המפתח להצלחה היה נתון באופן בלעדי בידי המעשה האלוקי, הגם שנדרשה בו ההיחלצות של נחשון בן עמינדב שקפץ לתוך המים. הקרב השני, מוזכר בסוף הפרשה, עם עמלק, התנהל בדרך הטבע. שם נאמר: "ויאמר משה אל יהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". (שמות יז ט). "רצה משה רבינו להראות לישראל כח השגחת ד' עליהם גם בלי נס נגלה, על כן סידר מלחמה זו 'בדרך הטבע'" ("העמק דבר" שם). כאן מפתח ההצלחה היה שילוב בין מעשה האדם ובין המעשה האלוקי. לשם שילובו ניצב משה על ראש הגבעה ונשא ידיו בתפילה: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק" (שמות יז יא). "אבל בזה המקום שהיה צורך השעה להיות מלחמה טבעית, על כן עשה משה כמו שכל ישראל ינהגו לדורות, ואפילו בשעה שבטוחים שיתגברו במלחמה ההכרח להתפלל" ("הרחב דבר" שם י"א אות א'). בסופו של דבר גם העשיה האנושית תלויה בכח שניתן מאת הקב"ה.

אופן ההתנהלות במלחמת עמלק נועד ללמד לדורות כיצד יש להיערך למלחמה. דווקא ממקום של אמונה יש לדעת ש'אין סומכין על הנס' (פסחים סד ב, קידושין לט ב), "שכל הסומך על הנס אין עושין לו נס" (תורת כהנים אמור פרשתא ח). יש לעשות כל שניתן, בדרך הטבע, כדי להצליח בקרב; להפעיל עוצמה צבאית, לפעול בתחבולנות ובחכמה אנושית, ולהגביר את המוטיבציה ורוח הלחימה: "'סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה' (משלי כא, לא) - שלמה המלך ע"ה יזהיר כל אדם בכתוב הזה שיעשה כל דבר שיצטרך לעשות ובדרך הטבע כל מה שבכוחו, ושימסור השאר בידי שמים, כי הנס אינו חל אלא בחסרון הטבע. ועיקר יצירת האדם בנוי על מדת הטבע, ועל כן יצטרך שיעשה האדם פעולות וענינים שיהיו הכנות להשיג בהן חפצו ולעמוד על משאלות לבו, כמי שרוצה ללכת למלחמה על אויביו שראוי לו שיכין כלי זיין וסוסים ומרכבות ליום מלחמה, שאם אינו מכין ויסמוך על הנס ימסר ביד אויביו, וכו'.., ואחר שעשה לו כל יכולתו והשתדל בכל כוחו ועשה בדרך הטבע כל הכנותיו אין ראוי לו לבטוח שיגיע אל רצונו רק בשם יתעלה לא בהכנות האלה, כי יש אדם שיאבד במלחמה עם כל ההכנות ויש שינצל מבלעדיהן וכו'. כי התורה לא תסמוך על הנס לעולם. וכו'. אבל התורה תצוה לנו בכך שנשתדל בהכנות בכל הענינים, ועם כל השתדלותנו שתהיה אמונתנו שאין עיקר התשועה בהם רק בשם יתעלה" (רבנו בחיי במדבר יג ב).

עקרון זה נכון להצלחה בכל תחומי החיים. מפתח ההצלחה של איש האמונה הוא שילוב נכון בין מעשה האדם ובין המעשה האלוקי. כדי להצליח צריך לפעול בכל הדרכים המעשיות. האמונה ביכולתו של הקב"ה לחולל ניסים עבור האדם, שלא בדרך הטבע, אינה מאפשרת 'לסמוך על הנס' ולהתנהל כאילו מובטח לאדם המאמין שהקב"ה יסייע בהצלחתו גם ללא הפעולות הטבעיות הנדרשות מצידו. מאידך גיסא גם אם יעשה את המיטב מצידו עדיין אין ערובה שיצליח. יש מרכיבים שמשפיעים על ההצלחה שאינם בשליטתו. לשמם הוא זקוק גם לסייעתא דשמיא, ועליו להתפלל לקב"ה שיהיה בעזרו.

בהקשר לכך היה נוהג מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל להזכיר באזנינו את דברי הר"ן; ש'מצוה לומר: 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה!' (דברים ח יז): "ולפי זה יהיה אמת בצד מה שיוכל העשיר לומר 'כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה'. עם כל זה, עם היות שהכוח ההוא נטוע בך, זכור תזכור שהכוח ההוא מי נתנו לך ומאין בא. והוא אמרו 'וזכרת את ד' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'. לא אמר: 'וזכרת כי ד' אלהיך נותן לך חיל'. עם היות שכוחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכוח ההוא, יתברך". (דרשות הר"ן תחילת דרוש עשירי).

החברה המודרנית היא חברה שאפתנית ותחרותית שחותרת לקידמה ולהצלחה. בחלקים רבים ממנה ההתנהלות בדרך להצלחה נראית כאילו מפתח ההצלחה נמצא אך ורק בידי האדם, רק: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" - תוך התעלמות מהמעורבות האלוקית בעולם, ומאותם מרכיבים שבהם תלויה ההצלחה שאינם בשליטת האדם. ההשתלבות של איש האמונה במרחב הציבורי והכלכלי, שבחלקו ישנה התעלמות מהאחיזה האלוקית במפתח ההצלחה, עלולה לשחוק את התודעה הבסיסית הזו. ועל כן עליו לשים אל ליבו כל העת: "וזכרת את ד' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (שם יח).