אסטרטגית היציאה ממשבר אסון טבע עולמי
הרב אליעזר שנוולד
הפרשה בחיי המעשה – מקץ – תשפ"א
הפרשנות של יוסף לחלק השני בחלומותיו של פרעה הציבה תמרור אזהרה בפני אסון טבע עולמי. שבע הפרות רעות המראה ודקות הבשר שעולות מן היאור, ושבע השבלים הדקות ושדופות הקדים, מורות על צפי לפגיעה קשה במפלס היאור והנילוס, מקור המים היחיד במצרים, ששוכנת במדבר צחיח. עליו בנויה החקלאות המצרית: "בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור, וממנו בא להם השובע והרעב, ראה אותן עולות מן היאור. והפרות סימן לחרישה, והשבלים סימן לקציר, כמו שאמר (להלן מה ו) אשר אין חריש וקציר. ראה כי היאור לא עלה רק מעט ואין חריש, ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים יבא קדים רוח ה' וישרוף אותם, כאשר ראה אותם שדופות קדים" (רמב"ן בראשית מא ב). צפויה בצורת קשה של שבע שנים בכל יבשת אפריקה והמזרח התיכון - אגן הניקוז של מימי הנילוס (שתחילתו באתיופיה וחוצה את אפריקה).
פתרון החלומות הורה כי לפני אסון הטבע תהינה שבע שנות שובע - תקופה ברוכה ביבול רב שתמשך שבע שנים.
אך מתבקש שפותר החלום יוסיף לו המלצה ארגונית; כיצד יש להיערך מבחינה ממלכתית בשנות השובע. נדרש פרוייקטור שיופקד מטעם המלך, שאינו המלך עצמו, ותחתיו מנגנון שלם: "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ" (רמב"ן שם פס' לג).
אולם לא די במנגנון, צריך גם תוכנית הערכות ממלכתית מושכלת שתתן מענה נכון למשבר. בשעת משבר ההיערכות והמענה צריך להיות ממלכתי ולא מופרט. המנגנון הממלכתי הכין תשתית אגירה ומחסנים כדי לאגור ולאחסן את את מלאי המזון שיאגר בשנות השובע, בצורה משמרת, ושידע להתנהל בצורה כלכלית נבונה: "ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תרקבשיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו, כגון חומטין שהזכירו רבותינו (שבת לא א), והכסף החי הממית הכנימה, וכיוצא בהן. ואמרו בבראשית רבה (צ ה) ערב בהן עפר וקיסומיות דברים שמקיימין את התבואה" (שם).
יוסף בין שהוא המתאים ביותר להיות הפרויקטור שינהל את המשבר, וזוהי שעת כושר והזדמנות עבורו לזכות במעמד בכיר בשלטון המצרי: "ואמר יוסף כל זה בעבור שיבחרו אותו, כי החכם עיניו בראשו" (שם).
הפרויקטור נדרש להיות בעל יכולת לאבחן בצורה נכונה את הבעיה, ולדעת לתת את הפתרון הנכון, הצודק, והיעיל ביותר. עליו לייצר חלוקה צודקת של המשאבים.
הוא צריך להיות בעל יכולת ניהולית כדי לתכנן וליישם את הפתרון ולרתום את כל המערכת כדי לשתף אתו פעולה. להיות מספיק חזק כדי לעמוד בלחצים של קבוצות לחץ אינטרסנטיות שמבקשות לשפר את מצבן ואת מצב בני שלומם, לעיתים על חשבון אחרים.
הפרויקטור גם נדרש לנהל את המשבר בשבע שנות הרעב, בצורה מושכלת, מול האוכלוסיה שאיבדה בהדרגה את כח הקניה שלה. לא לחלק את התבואה בחינם כדי שלא יצרכו מעבר לצרכם. ובמיוחד, להיות בעל יכולת לגבש את אסטרטגית היציאה מהמשבר: "שהרי התבואה שנשארה מן השובע והכסף שבידם הספיק להם שלש שנים. וברביעית נתנו מקניהם, ובחמישית אדמתם, ובששית גופם, ובשביעית נתן להם זרע וזרעו ולקטו בשמינית תבואה מן השדה ופסק הרעב" (חזקוני בראשית מז יח).
תוך כדי המשבר, יוסף העביר את האוכלוסיה ממקומה ויצר סדר ממלכתי חדש, משופר, לעתיד טוב יותר של מצרים.
הוא גם הוביל מודל כלכלי שהמריץ את הכלכלה המצרית ביציאתה מהמשבר והגבירה את הפריון. ע"י חלוקת זכויות בקרקע למצרים, באופן שעשה אותם שותפים ביבול: "אבל אני אעשה זאת לכם לפנים מן השורה: "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואות ונתתם חמשית לפרעה". רוצה לומר החלק החמישי מכל התבואה. "וארבע הידות" - רוצה לומר ארבע חמישיות הנשארות - יהיו לכם "לזרע השדה" - שנה בשנה; "ולאכלכם; ולאשר בבתיכם" - רוצה לומר מהנערים העוזרים בעבודת האדמה, וכן "לאכול לטפכם". וכאילו אמר, ועם זה כמעט שתהיו כבעלי בתים אדוני השדות, ולא תתנו רק כפל המעשר שנותן כל עובד אדמה לאוצר אלהיהם. וידמה שלקח יוסף ענין החומש הזה, ממה שהוא עצמו המציא בשני השבע, "וחמש את ארץ מצרים" (לעיל מא, לד). ואין ספק שנכלל בפשרה הזאת, שכל עוד שלא יהיה חריש וקציר - יתפרנסו מאוצר המלך. ולזה השיבוהו: "החייתנו נמצא חן בעיני אדוני והיינו עבדים לפרעה". (אברבנאל בראשית מו כח- מז).
אנו נמצאים בתוך משבר עולמי. העולם כולו התגייס להתמודדות עם המשבר, מי יותר ומי פחות. הכלכלה העולמית נפגעה קשות. בשורת החיסונים היא האור בקצה המנהרה שמבשרת את תחילת הסיום. אסטרטגית היציאה מהמשבר לא אמורה להחזיר את המצב לקדמותו אלא לשפר ולייעל אותו, לעבר עתיד טוב יותר.