בנין המשפחה במכלול אתגרי חיי המעשה

הפרשה בחיי המעשה – פרשת וישב - חנוכה

הפתיח של הפרשה מפגיש בין שתי חזיתות תובעניות ומורכבות  בחייו של יעקב, חיי המעשה ובנין המשפחה.

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה וגו'" (בראשית לז א-ב). שלושים ושש שנים קשות ומורכבות חלפו מאז יצא מבית הוריו בחברון ועתה הוא חוזר הביתה (מגילה יז א). יציאתו מביתו נועדה להקמת ביתו ומשפחתו שממנה יצמח עם ישראל. במעבר חד, מצא את עצמו 'איש תם יושב אוהלים', שהיה שקוע באהלה של תורה, בהתמודדות עם אתגרי החיים, בחזית הקיום והפרנסה. בשנים אלה עבר מתחנה לתחנה במסלול חייו ובכל תחנה נאלץ להתמודד עם אתגרים מורכבים  וקשים. "ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב וכו'. ברח מפני עשו ללבן והיה שם עשרים שנה בצרות רבות שנאמר (בראשית לא): 'הייתי ביום אכלני חרב וגו'', ואחר שיצא רדף לבן אחריו להורגו שנאמר: 'וירדוף אחריו דרך שלשת ימים', נמלט ממנו, בא עשו בקש עוד להורגו והפסיד עליו כל אותו הדורון עזים מאתים וגו'. יצא מעשו באה עליו צרת דינה, יצא מצרת דינה באה עליו צרת רחל. אחר כל הצרות בקש לנוח קמעא, באה עליו צרת יוסף. והכתוב צווח (איוב ג): 'לא שלוותי ולא שקטתי ולא נחתי'" (תנחומא מקץ סי' י). שני המאמצים בשתי החזיתות של חייו; בבנית המשפחה ובחיי המעשה נוהלו במקביל. שניהם ביחד וכל אחד לחוד זימנו ליעקב אתגרים קשים.

השיבה הביתה יצרה אצלו את הרושם שסוף סוף הגיע אל המנוחה ואל הנחלה מהאינטנסיביות של ההתמודדויות הקשות והאתגרים שעבר, ועתה הגיעה השעה שהוא יכול לאפשר לעצמו 'לישב בשלווה': "ביקש יעקב לישב בשלוה" (רש"י). אולם דווקא אז פרץ משבר משפחתי חריף; מחלוקת ושנאת אחים "קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י שם). המשבר איים על שלימות משפחתו. "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתונת פסים. ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום" (בראשית לז ג-ד). בשנאתם ליוסף היו האחים מוכנים להורגו, ולבסוף 'הסתפקו' במכירתו. מאז באו על יעקב עוד עשרים ושתיים שנים קשות בהן חי באבל על בנו.

חז"ל זיהו את שורשי המשבר המשפחתי באופן ההובלה המשפחתי של יעקב, ראש המשפחה, וביחסו המפלה בין האחים. יעקב העניק ליוסף יחס עודף על פני שאר האחים: "שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. ר' נחמיה אמר: שכל הלכות שמסר שֵם ועבר ליעקב מסרן לו" (בר"ר פד ח). יעקב ראה ביוסף ממשיך דרכו, ואת השושלת של אברהם ויצחק בהובלת עם ישראל, יותר משאר אחיו.

האפליה בין הבנים יצרה את ההתדרדרות החמורה בתוך המשפחה: "אמר רב לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים שהרי יעקב בשביל שני סלעים מילת שנתן ליוסף ירדו בני ישראל למצרים" (שבת י ב).

גם האופן שבו מטפל יעקב בחלומות של יוסף שבהם הוא מתנשא על אחיו ומושל בהם ליבו את אש השנאה  אצל אחיו. יחסו של יעקב היה עשוי להוריד את גובה הלהבות.

ההתמודדות של יעקב יכולה ללמדנו על הדרך כיצד להתמודד עם אתגר בנין המשפחה במקביל להתמודדות עם האינטנסיביות של חיי המעשה והעיסוק בשאר החזיתות של החיים. בנין המשפחה: בטיפוח הזוגיות, בלידת הילדים והשקעה בגידולם ובחינוכם,  דורש תשומת לב רבה, פניות, וקביעת סדר עדיפות נכון בחלוקת משאבי הזמן. העידן הפוסט מודרני ערער מוסכמות רבות שהיו מקובלות בחברה גם ביחס למקומה של המשפחה וחשיבותה. פעמים שהאינטנסיביות של חיי המעשה וההתפתחות המקצועית מאיים לשאוב את מירב תשומת הלב, על חשבון המשפחה. האתגר של הקמת המשפחה הינו מיצוי של היעוד האישי בחיים ביצירת ההמשכיות, אולם המשפחה היא גם מולקולת היסוד של החברה והאומה הישראלית ובה תלוי חוסנה ועתידה.