ציד בפיו - מניפולציות במרחב הקיברנטי
לקראת בחירות ובמערכה התודעתית שבין הבחירות
הרב אליעזר שנוולד
הפרשה בחיי המעשה – תולדות – תשפ"א
מערכות היחסים וההתרחשות בתוך משפחת יצחק ורבקה, בין ההורים לבניהם ובין הבנים לבין עצמם מעלים מספר תמיהות, נתמקד באחת מהן: "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אהלים. ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב" (בראשית כה כז). כיצד ניתן להסביר שיצחק אוהב את עשיו ולא את יעקב?! במיוחד לאור הסיבה שהכתוב מציין: 'כי ציד בפיו', מה מרשים בכך את יצחק?! והאם זאת סיבה מספקת להעדיף אותו על יעקב, שהכתוב מעיד עליו שהוא 'איש תם יושב אהלים'?! וכן האם 'איש ציד איש שדה' מתאר את העיסוק של עשיו או תכונה שלו? חכמים ראו בביטוי הזה את שתי המשמעויות, כפשט ודרש: "'יודע ציד' - לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן? כסבור אביו שהוא מדקדק במצות. 'איש שדה' – כמשמעו, אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות" (רש"י שם). עפ"י הפשט - עיסוקו היה ציד, אולם זה מעלה את השאלה: מדוע בשל כך העריך אותו יצחק?
הדרש – שעשיו היה מניפולטור, והשמיע ליצחק מה שיאהב לשמוע ולהעריך, ובכך הוא שבה את ליבו: "'אבן חן השוחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל' (משלי יז ח). השוחד למה הדבר דומה? לאבן, בכל מקום שנופלת שוברת. מדבר ביצחק, שנא': 'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו' מהו 'כי ציד בפיו' היה צד את יצחק הצדיק בפיו וכו'. כשהיה בא עשו מן החוץ היה אומר לאביו: אבא המלח מהו שתהא חייבת במעשר? והיה תמה יצחק ואומר ראה בני זה כמה (מ)דקדק במצות?! והיה אומר לו אביו בני היכן היית היום הזה? והוא אומר לו בבית התלמוד! לא כך הוא הלכה מן כך וכך, לא כך איסורו, לא כך התירו? ומתוך דברים אלו הוה צדו בפיו, על כן אהבו" (תנחומא תולדות ח). וכיצד ידע הרמאי מה נאמר בבית המדרש? "אמרו במדרש ילמדנו: היה עשיו הולך לאחורי המדרשות ושומע מה שהן אומרין מאחורי המדרש, ובא אל אביו ואמר לו: מה הלכה חדשתם היום? ואומר לו כך וכך, וקיבל ממנו אביו והוא לא ידע שהוא גנב" (תו"ש בראשית כה אות קעה בכת"י אור האפילה).
בניגוד למניפולציות של עשיו 'יעקב איש תם' שקוף ואמין: "תם - אינו בקי בכל אלה אלא כליבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם" (רש"י שם). רבקה קלטה את המניפולציות של עשיו והעדיפה את התום והיושר של יעקב. "את אמנות הציד ונכליו הוא ידע לכוון גם נגד אביו. אך אהבת רבקה על יעקב באה מעצמה, הוא לא "צד" אותה, אלא באישיותו רכש את אהבתה: אוהבת את יעקב" (רש"ר הירש שם).
ה'מדרש הגדול' (התימני) התקשה לקבל שיצחק נפל קרבן למניפולציות של עשיו, ובאר שהוא התחכם אתו לקרבו: "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כעורין?! והכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא, ומפני מה אהבו?! אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד, כדי לקרבו ולמשכו! שהרי קל וחומר, אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אילו שנאו וריחקו על אחת כמה וכמה, ואמרו רבותינו: 'לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל דוחה'" (מדה"ג בראשית כה כח). ויש שביקרו את יצחק בשל כך שלא החזירו למוטב: "ומה ת"ל 'חושך שבטו שונא בנו' - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו.... כיוצא בו 'ויאהב יצחק את עשו' (שם כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו" (תנחומא שמות א).
התכונה של 'ציד בפיו', המניפולטיבית, באה לידי ביטוי גם בתחומים מוכרים נוספים: "מדרכו של הצייד, שהוא מופיע בתכלית התמימות, אך בסתר לבבו חורש מזימות להשחית. כל עיקרו - עשיית נכלים, ובשטח אחר: דיפלומטיה. (רש"ר הירש שם).
ריח של בחירות באויר. 'ציד בפיו' הוא אחד ממאפייני העולם הפוליטי, בכלל, ולפני בחירות בפרט. המועמדים מנסים 'לצוד' בפיהם את המצביעים. "ד"א ציד בפיו - כלומר יש לו יכולת הדיבור עם כל אומה לפי אופן דיבורם ולפי חוקיהם ומנהגיהם הנפוצים וכו'." (ילקוט תימני כת"י אלבחייאני מתורגם מערבית, תו"ש שם אות קפ). הפוליטיקאים משמיעים לכל ציבור את מה שהם חושבים שהוא רוצה לשמוע, ומפזרים הבטחות שאין להם כוונה לקיים. רק תמימים מבין השומעים אכן מאמינים שיש ערך להבטחות הללו.
בעידן המודרני ה'ציד בפיו' נעשה באופן גלוי, על השולחן, הוא נעשה באמצעות יחצנו"ת, עיצוב דעת קהל, ופרסום. הוא הוא מייצר ספינים ומניפולציות ומפרסם 'פייק ניוז'. אמצעי התקשורת כבר מזמן אינם רק מדווחים ידיעות וחדשות. הם הפכו להיות 'זירת הציד בפיו' ול'מערכה על התודעה'. כל העת מתקיימים בהם מהלכים ל'הנדסת תודעה' ע"י אנשי תקשורת בעלי אג'נדה שמשדרים את דעתם לציבור ב'פריים טיים' כמעט מידי ערב.
אחד מכלי הציד המודרניים של ה'ציד בפיו' נמצא במרחב הקיברנטי. כפי שנוכחנו בבחירות האחרונות בארה"ב, הפוליטיקאים ובעלי ענין בתוצאות הבחירות מהארץ ומחו"ל יעשו בו שימוש מתוחכם. ברשתות החברתיות פעילים בעלי ענין מהארץ ומחו"ל שמנסים להשפיע על דעת הקהל ועל תוצאות הבחירות באמצעות 'פייק ניוז', ספינים וע"י הפעלת 'בוטים'.
נראה שהציבור גם מתחיל להתפכח ובורר לעצמו את המידע שהוא צורך מהתקשורת והרשתות החברתיות ובוחן בחשדנות האם מדובר במידע אמתי, והאם אחרי פרסום המידע לא עומד בעל ענין.
לקראת בחירות אפשריות המנהיגות חייבת להפנים שהציבור צמא לתום, ליושר ולאמינות מנהיגיו. הוא מצפה למנהיגות שניתן לסמוך עליה שתקיים את אשר היא מבטיחה. כזו שאומרת את האמת גם כאשר היא כואבת ולבוחרים לא נעים לשמוע. ובלבד שהם יודעים שהיא נאמרת מתוך כוונה לעשות את הדבר הנכון, גם אם הוא לא פופולרי.