התחדשות מבראשית

הרב אליעזר שנוולד

הפרשה בחיי המעשה – בראשית – תשפ"ב  

אין דבר בעולם שכל כך יכול לשמח את לבנו – כהתחדשות, כדבר חדש ומרענן שצובע את חיינו בצבע חדש, מעורר ומלהיב ונוטע תקווה, אולם מנגד אין דבר יותר מרגיע את נפש האדם ונוטעת בו בטחון מהיציבות מהקביעות ומהוודאות. כיצד ניתן לגשר על השניות הזו?

אין דבר שדומה לתורת ישראל בנצחיותו ובעמידותו כנגד כל השינויים שחלו בעולם. מאידך אין לך בעולם דבר יותר דינמי מתחדש חי ותוסס מלימוד התורה בבית המדרש. העקרונות, השורשים והמצוות הן המסגרת של החיים, הם אינם משתנים: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ". ולכן מידי שנה אנו חוזרים וקוראים את אותן פרשיות מבראשית. ובכך אנו חשים שהיסודות האיתנים שלנו של 3500 שנים ממשיכים להנחות את חיינו ואת התנהלותנו. אולם כאן גם מקום ההתחדשות שיש בחזרה  הזו שכן בכל שנה יש בפרשיות השנה קריאה חדשה, ומובן חדש עבורנו: "לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (רשב"ם בראשית פרק לז פסוק ב).

בכל שנה ניתן לראות באירועים המסופרים בתורה, שהתרחשו כבר לפני שנים רבות, דברים חדשים מתוך ה"שבעים פנים לתורה" (במדבר רבה פי"ג ס"ט וזוהר ח"ג דף כ/א) לכל דיבור שבתורה, מצווה או תאור אירוע שמסופר בה, יש היבטים שונים, ועל כן נאמר: "הפוך והפוך בה דכולה בה".

בכל פעם ופעם שקוראים את התורה יכולים להגיע  לתובנות חדשות, ולראות בה פנים שונות ממה שראינו בעבר. על אמרו חכמים ש"אינו  דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" (חגיגה ט ב).

ה"שפת אמת" מבאר שבנוסף למשמעות המיוחדת שיש לכל אחד בקריאה מחודשת של התורה, יש לדבר גם משמעות אובייקטיבית. בכל שנה יש הבנה יחודית מחודשת בפרשיות השבוע (שפ"א סוכות דברים עמ' צ"ט): "וכך שמעתי מפי אא"ז מו"ר ז"ל פי' הפסוק "בינו שנות דור ודור" שיש בכל שנה ושנה הבנה חדשה בתורה".

וכן הוא מבאר בהרחבה במקום אחר: "כי בכל שנה מתחדש סדר הבריאה וכו' וכמו שהמידה בשמים כך למטה וכו' ובאמת בכל דור מתגלה דרך חדש עפ"י התורה. וזה שנאמר: 'מורשה קהילת יעקב' שהוא ירושה המתגלה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה. וחז"ל דרשו אל תיקרי מורשה אלא מאורסה. פי' שיש דרכים חדשים בתורה שעדיין לא יצאו מכח אל הפועל עד שיבוא הזמן והדור אשר ביגיעתם בתורה יתגלו הדרכים הנ"ל וזהו בחי' ארוסה ולא נשואה". (שפ"א סוכות דברים עמ' 214 וע"ע שם בעמ' ק"ז)

הדרך שמתגלה בכל דור קשורה להנהגה אלקית מיוחדת: "ובמדרש ואהיה אצלו אמון - אומן, שהביט בתורה וברא העולם". וכתיב "ואהיה" (בלשון הווה) שכן מתחדש בכל שנה ושנה הנהגה חדשה בכח התורה, וע"ז כתיב "עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה". ע"י התורה שנקרא ראשית וע"י בנ"י שנקראו ראשית. שהשגחת הבורא יהיה בכח התורה שנמצא בבנ"י. וכפי ערך כח התורה שנמצא בבנ"י כך מתחדשת השנה" (שפ"א סוכות דברים עמ' צ"ט):

  מכאן שלהתחיל מידי שנה מ'בראשית' משמעו לזכות לתובנות חדשות שלא זכינו להם עד כה. דווקא התורה הנצחית שאינה משתנה צריכה  להיות בעיננו כחדשה ורעננה: "היום הזה ה' אלהיך מצוך - בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם" (רש"י דברים כו טז). וכן הוא אומר: "לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. (דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב)" (רש"י דברים ו ו).

הפשטות המתחדשים בכל יום מסייעים לנו להתחדש בעבודת ד' הקבועה מני קדם.   "המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי". (תהלים קג, ה).

פרשת בראשית – להתחיל מבראשית

אם תדע מנין באת, תדע לאן ללכת.

כִּבְכָל שָׁנָה בַּאֲוִירָה חֲגִיגִית,

גּוֹלְלִים מֵחָדָשׁ אֶת סֵפֶר הַבְּרִית,

חוֹזְרִים וּמַתְחִילִים מִסֵּפֶר בְּרֵאשִׁית,

אֵין זוֹ חֲזָרָה לְלֹא תַּכְלִית,

חוֹזְרִים לַעֲסֹק בִּיסוֹדוֹת וּבָרֵאשִׁית,

בְּמַהוּת הַהֲוָיָה שֶׁנִּתְעַצְּבָה בְּתָכְנִית,

שֶׁל בְּרִיאָה מֻפְלָאָה, וִיצִירָה אֱלֹקִית.

שֶׁלֹּא לְתֹהוּ נִבְרְאָה אֶלָּא לְתַכְלִית.

וּמִמֶּנָּה הַיִּעוּד וְהַזֶּהוּת הָעַצְמִית,

שֶׁל כֹּל הַבְּרוּאִים וְשֶׁל בְּנֵי בְּרִית,

וּמִמֶּנָּה סוֹדָהּ שֶׁל הוֹפָעָה נִשְׁמָתִית,

יְסוֹד קִיּוּמָהּ שֶׁל עֲשִׂיָּה רוּחָנִית,

וּמִמֶּנָּה הַחוֹבָה, הַמִּצְוָה וְהַתַּבְנִית,

לִבְנוֹת עוֹלָם וְלֹא לְהַשְׁחִית,

וּמִמֶּנָּה הַתִּקְוָה וְהָעָצְמָה הַאֱמוּנִית,

לְהִתְפַּתְּחוּת לֶעָתִיד וּלְמִמּוּשׁ הָאַחֲרִית.