עם שכוחו ברוחו שזקוק לקמחו - פרשה ומימושה – שבת שמות תשפ"ה - הרב אליעזר חיים שנוולד -
עם שכוחו ברוחו שזקוק לקמחו
פרשה ומימושה – שבת שמות – וקמפיין למען הישיבה ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ה
הרב אליעזר חיים שנוולד
בתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
לפני כשבוע התפרסם 'דו"ח ועדת נגל' על 'תקציב הביטחון ובנין הכח', תוך התחשבות באירועי המלחמה הנוכחית. הועדה ממליצה לממשלה על שינויים בסדרי עדיפויות ועל הקצאת משאבים נוספים למרכיבי הביטחון שיחזקו אותו בעתיד.
בדו"ח מציינת הוועדה את השפעת 'רוח הלחימה' על יצירת המפנה האסטרטגי במלחמה הנוכחית, מהמצב הקשה והמתאגר בו היא נפתחה: "עוצמת ההרתעה הישראלית שנפגעה מאד ב-7/10, השתפרה משמעותית בשנה האחרונה, לאור ההצלחות הרחבות והמרשימות של פעולות צה"ל בכל הזירות. הצלחות אלו נשענו על החלטות הדרג המדיני ועל יכולות שנבנו במשך שנים ארוכות, ובמיוחד על רוח הלוחמים ועל עוצמה מודיעינית וגישה התקפית, לצד יכולות הגנתיות מרשימות ויכולת עמידה יוצאת דופן של העורף" (עמ' 4). זאת אינה תופעה יוצאת דופן. היא באה לידי ביטוי בכל מלחמות ישראל מהתנ"ך ועד היום. כוחו וגבורתו של עם ישראל, גם במצבים קשים ובלתי אפשריים, תלויים ברוחו: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ד' צְבָא-וֹת" (זכריה ד ו). תוצאות הקרב הושפעו מעוצמת 'רוח הלחימה' יותר מהיקף הגייסות ואיכות הנשק. הוועדה לא ראתה לנכון להמליץ על הקצאת משאבים כדי לחזק את 'רוח הלחימה' בעתיד. טעות רווחת מתייחסת ל'רוח הלחימה' כנתון בלתי תלוי, או שהוא קיים או שלא, ולא כתוצר של מפעל חינוכי מסור ורב שנים שזוקק השקעה וטיפוח משאבי.
אמנם הועדה מזהה: "שכוח האדם בצה"ל נמצא במצב משברי ודורש טיפול דחוף ברמה הלאומית" (עמ' 5), ומדגישה את: "הצורך בטיפול בהון האנושי בצה"ל והגדלתו וכו'" (שם, ובעמ 77-78), אולם לבסוף היא מסתפקת בהמלצה לתגמל את המשרתים (עמ' 79-80), ולחזק את המסגרות שעוסקות בעידוד הגיוס (המלצה 5) ובכללם גם מכינות קדם צבאיות, פנימיות קד"צ, ש"ש (עמ' 79), וגם זה רק בהקשר לצורך להגדיל את היקפי ההתגייסות ולא בהקשר של חיזוק 'רוח הלחימה'.
למרות שבמלחמה האחרונה בלטו מאד בתרומתם ללחימה גם בני ישיבות ההסדר ותלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, ובוגריהם משלמים בה מחיר כבד ביותר, הועדה לא מצאה לנכון להזכיר זאת ולו במילה אחת. לכן חשוב להזכיר זאת.
מבלי חלילה, להפחית את ערך התרומה של כלל חיילי צה"ל, מכל חלקי החברה הישראלית, לבני הישיבות היתה תרומה ניכרת בכל המלחמות, אולם במלחמה האחרונה הדבר ניכר באופן בולט יותר. לאורך השנים הן מצטיינות בעידוד הגיוס, ובוגריהן משרתים במילואים לאורך זמן. מן החובה להעלות על נס את ההשקעה הגדולה של בתי המדרש בחינוך תלמידיהן שנשאו פרי משובח - "תורה שבונה גבורה".
חכמים למדונו ש"אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה; אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח" (אבות ג יז), "מי שאין לו מה יאכל היאך יעסוק בתורה" (רע"ב שם). נכון להיום, רוב 'מקורות' משאבי ה'קמח' לקיומם הבסיסי של בתי המדרש, שמגדלים את מיטב הלוחמים, הוא מתשלומי הוריהם (אלה שמסוגלים), ומהרבה תרומות מהארץ ומחו"ל. רק מרכיב אחד מתקציבם בא מתמיכה ממשלתית. הדברים אמורים לגבי התקציב השוטף וגם לגבי המשאבים הנדרשים כדי לבנות את המבנים, באופן שיתן לתלמידי בתי המדרש תנאים בסיסיים במהלך לימודם. ראשיהם נדרשים להקדיש זמן רב ויקר "לחזר על הפתחים" לגיוס תרומות, על חשבון הזמן שהיה יכול להיות מוקדש לתלמידיהם.
הגיע הזמן לשנות. אין סיבה מדוע אלה שתרומתם לקיום המדינה כה גדולה, צריכים לגייס תרומות לקיומן הבסיסי 'כעניים בשער'. קשה להבין מדוע 'חברה לתועלת הציבור' כמו 'מפעל הפיס', שמקצה משאבים לבניית מוסדות חנוך ותרבות, אינה יכולה להקצות משאבים לבנית כיתות ולמגורים עבור תלמידי ישיבות הסדר ומכינות (גם שאינן דתיות) שמחנכים את דור לוחמי העתיד של המדינה ומעצימים את רוחם.
אנו מתחילים לקרוא בספר שמות על שעבוד מצרים - האירוע המכונן שבמהלכו הפכנו לעם. אירוע שהשפיע באופן משמעותי על עיצוב האתוס הלאומי שלנו. "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶך. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וגו'" (שמות א יג).
אין זה מקרה שעם ישראל קם דווקא מתוך מצב משברי, והתמודדות עם שעבוד קשה ובלתי אפשרי. במצב זה באה לידי ביטוי עוצמת הרוח והחוסן של עם ישראל שנתן לו את הכח לשרוד ולנצח. עוצמת הרוח המנצחת הזו באה לידי ביטוי ככל שעינו ואתגרו אותו יותר: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (פס' יב). כגודל השעבוד כך התעצמה הרוח ונתנה לו כח לגדול ולהתעצם: "בבוא עיתו יוסיף הלחץ הקדום, שהיה ההיפך מחוקו ותכונתו לו חופש ועוצמה להגדיל מעופו ועוז חיי התנשאות פעלו" (עולת ראיה ח"ב רסב, עיי"ש בהרחבה)...