הענקת עיטורים וצלשי"ם אזרחיים - פרשה ומימושה - פרשת פנחס תשפ"ד - הרב אליעזר חיים שנוולד -
הענקת עיטורים וצלשי"ם אזרחיים
פרשה ומימושה – פרשת פנחס - ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד
הרב אליעזר חיים שנוולד
ובתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.
בבוקר שבת שמחת תורה פרצו לתוך מדינת ישראל אלפי מחבלי נוחבה וחמאס, ותושבים מעזה. מטרתם היתה לפגוע באזרחי ישראל, ללא אבחנה, לרצוח בדם קר, לאנוס, לחטוף ולבזוז, ולהעלות באש את בתיהם. בנוסף על פגיעתם בישובי העוטף, שדרות ואופקים הם התכוונו להמשיך לישובים בלב המדינה ולפגוע באלפי אזרחים, ולחדור ליעדים אסטרטגיים ולפגוע בהם.
עדיין לא התפרסמו כל התחקירים, אולם על פי הידוע כבר, צה"ל כשל בתפקידו ולא נערך כראוי כדי להגן על הישובים וכדי לחסום את הגעת המחבלים ללב המדינה. ההגנה קרסה, שרשרת הפיקוד לא הבינה את תמונת המצב המלאה ולא הצליחה להשתלט על האירוע.
מי שמנע מהמחבלים לממש את כל יעדיהם, היו: היחידות בקו שנלחמו בגבורה כנגד כוחות בעלי עדיפות ניכרת, הרבשצי"ם וכיתות הכוננות של הישובים, נוסף אליהם גם אנשי כוחות הביטחון לסוגיהם, צבא, משטרה, שב"כ, שב"ס, שהמידע הגיע אליהם. רובם לא המתינו לפקודות והנחיות, אלא לקחו אחריות ויוזמה ומהרו להגיע לישובי העוטף ונלחמו בגבורה נגד המחבלים.
בנוסף להם היו גם אלפי אזרחים גיבורים ואמיצים, מכל רחבי הארץ, שהבינו מה קורה, לקחו יוזמה ואחריות ויצאו לסייע. להילחם במחבלים, להציל את תושבי ישובי העוטף, שדרות ואופקים, לחלץ ניצולים מהטבח במסיבה ביער רעים, לטפל ולפנות פצועים וחללים, תוך כדי שהם מחרפים את נפשם.
הם גם נלחמו בצירים ובצמתים כנגד המחבלים ובכך, למעשה חסמו את התקדמותם ללב המדינה. בכך הם הצילו את המדינה מפגיעה בהיקפים גדולים פי כמה.
גבורת האזרחים ראויה לציון לשבח באופן מיוחד. מדובר באירוע חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל שבו אלפי אזרחים שאינם שייכים לכוחות הביטחון הצילו את המדינה. הם התגייסו ביוזמתם, ללא שנקראו ע"י גופי המדינה, וחרפו את נפשם כדי להציל את המדינה והאזרחים, יש מהם גם ששלמו על כך בחייהם.
יש להעלות על נס את מעשי הגבורה הרבים ולהביאם לידיעת הציבור. המוסדות הריבוניים של המדינה צריכים להוקיר את הגיבורים האזרחיים על פועלם למען הגנתה. על מעשה גבורתם ראוי שנחנך את הדורות הבאים.
מאז מלחמת העצמאות הוענקו עיטורי גבורה צבאיים ללוחמים שפעלו בגבורה בקרב, אולם חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל, שהסדיר אותם בחקיקה נחקק רק בשנת תש"ל-1970. החוק קובע שלושה עיטורים צבאיים: עיטור הגבורה שהוענק על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש". עיטור הגבורה מוענק על ידי שר הביטחון, על פי המלצת הרמטכ"ל. עיטור העוז שהוענק על "מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש". עיטור המופת שהוענק על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת". שני עיטורים אלה מוענקים על ידי הרמטכ"ל. בנוסף לעיטורים נוספו צלשי"ם שמוענקים ע"י הרמטכ"ל, אלופי הפיקודים, מפקדי האוגדות, והמחטי"ם.
אולם בשנת תשע"ז 2017 אישרה הכנסת גם את "חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל", שנועד "להסדיר את ההכרה בתרומתם של אזרחים שפעלו בשעת חרום למען בטחון המדינה ותושביה, להוקיר את פועלם ולבטא את ההערכה שהציבור רוחש להם". החוק מגדיר את מבנה הועדה המייעצת שתמליץ לשר הביטחון על מתן העיטורים לאזרחים. הגיע העת ששר הביטחון ימנה את הועדה שתמליץ בהקדם על העיטורים לאזרחים שהתגייסו להציל את המדינה בשבת שמחת תורה (בהתאם לסעיף 5, א, 4, א).
בפרשתנו מתוארת הענקת ציון לשבח לפנחס על התנהלותו בעת המשבר עם בנות מואב (המתואר בפרשה הקודמת): "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור: הנני נתן לו את בריתי שלום! והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, תחת אשר קינא לאלקיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כה יא-יג).
פנחס הציל את עם ישראל מכליה: "ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". "ולולי הוא שקנא הייתי מכלה כל ישראל בדבר בקנאתי" (א"ע שם).
לפנחס לא היה באותה עת כל תפקיד ציבורי. אולם הוא הבחין שהמנהיגות היתה משותקת ולא הגיבה למצב שנוצר: "ויקם מתוך העדה'. כלומר, שקם על עמדו ונתחזק ויצא מתוך העדה ונצטער בצרתם, ושם נפשו בכפו להושיע צאן מרעיתו. ויצא מן השורה וכו'" (צרור המור שם שם ז).
בפעולה זו הוא סיכן את חייו משום שאם היה "נהפך זמרי והרגו לפנחס - אין נהרג עליו (זמרי א.ש.), שהרי (פנחס א.ש.) 'רודף' הוא" (סנהדרין פב ב).
למרות שיש הרואים במעשהו 'קנאות', הוא זכה עליו לציון לשבח לדורות מאת הקב"ה: "הנני נתן לו את בריתי שלום".