ישיבת מאיר הראל מודיעין - גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

Select your language

לימוד תורה


השבת האמון בעם ישראל - פרשה ומימושה – פרשת כי תשא – ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד - הרב אליעזר חיים שנוולד - 

השבת האמון בעם ישראל

פרשה ומימושה – פרשת כי תשא – ומלחמת 'חרבות הברזל' תשפ"ד

הרב אליעזר חיים שנוולד

מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.

עם ישראל הוא עם מיוחד במשפחת העמים, יחודו נובע מייעודו. יש בו כישורים ויכולות יוצאי דופן. למרות שהוא עם קטן מאד ביחס לעמי העולם, הוא השפיע בתחומים רבים לאורך השנים והוריש לעולם נכסים חיוניים של אמונה בא-ל אחד, תרבות, מוסר, מדע וקידמה. הוא עם בעל כוחות ועוצמות יוצאי דופן שהתמודד לאורך אלפי שנות קיומו עם אתגרים קשים ביותר, ששום עם לא הצליח בהם.

בעם ישראל אין אחידות דוגמטית. יש בו עושר של גישות, ועל כן יש בו קבוצות שונות זו מזו שלא פעם חולקות זו עם זו. ההיסטוריה של עם ישראל לאורך אלפי השנים מלמדת שאחד מנכסיו הקיומיים הוא יכולתו להתאחד, למרות העדר אחידות, ולגלות ערבות הדדית.

המן העמלקי זיהה את חולשתו, באבדן אחדותו: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים וגו' וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וגו'. וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וגו'" (אסתר ג ח). וביקש "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (אסתר ג יג). כהתמודדות עם הגזירה מבקשת אסתר מכל העם, להתעלות מעל המחלוקות, להתכנס ולהתאחד: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וגו'" (אסתר ד טז), ולצאת למלחמת הגנה מתוך אחדות: "נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם" (אסתר ט טז). האחדות וניסי שמים, הביאו את הניצחון: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט א). הניצחון הבליט את גדולתה של האומה בפני העולם כולו והשיבה לעם את האמון בעצמו.

מאז שיבת עמנו לארצו הוקם כח המגן העברי. עם הקמת המדינה הושתתה עוצמתה בס"ד על היותה 'חברה מגוייסת' שמיטב בניה, מכל המגזרים, מתגייסים להגנתה מול אוייביה 'כתף אל כתף' ומוכנים למסור את נפשם על קיומה. במהלך השנים האחרונות היו שהטילו ספק האם לא התעייפנו, והאם עדיין אנחנו חברה מגוייסת, ואבדו אמון ביכולותיה ובעוצמתה.

חודשי המחאה, הפילוג והקריאה לסרבנות החריפו את סימני השאלה ויצרו משבר אמון בעוצמות וביכולות של העם.

היקפי ההתגייסות מרגע שפרצה המלחמה, הלכידות במהלכה, בלחימה המשותפת כתף אל כתף של חיילי המילואים והסדיר, וההישגים חסרי התקדים שהושגו במהלך המלחמה עד כה, השיבו את האמון בעוצמות הגלומות בעם, ואת הבטחון ביכולתנו להגיע בע"ה לסיום המלחמה בעזה, ובזירה הצפונית בניצחון מוחלט.

במקביל עולה תביעה מרוב הציבור לשמר את ההצלחה והאחדות שנוצרה בלחימה גם בזירה האזרחית, הציבורית והפוליטית, מתוך אמון בעוצמה של העם.

פרשת 'כי תישא' פותחת במצוות נתינת 'מחצית השקל' בספירת העם: "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַד' בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל יב). הספירה נקראת 'כי תשא', מלשון 'נשיאות' וחשיבות: "אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם במה תרום קרן ישראל? אמר לו ב'כי תשא'" (בבא בתרא י ב). בכך משתקפת ההכרה ביחוד ובגדלות של עם ישראל: "אנו מוצאים במקומות הרבה שהקב"ה אמר למשה "שאו את ראש בני ישראל", "כי תשא את ראש", ולמה כן?, אלא אמר הקב"ה למשה, משה כל מה שאתה יכול לרומם את האומה הזו רוממה, שכאילו לי אתה רומם וכו'" (פסיקתא רבתי י).

בהמשך הפרשה 'חטא העגל' ועונשו: "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ וגו'" (שמות לב ז). הכתוב מדגיש את השינוי ביחס לעם ישראל, במילה 'עמך' במקום 'עמי': "'העם' אין כתיב כאן אלא 'עמך', אמר משה: ריבון העולם, מניין הם 'עמי'?!" (שמו"ר מב ו). "אלא בזמן שאין ישראל עושין רצון המקום כביכול אין קורא אותם 'עמי'" (מדרש תנאים 117 תו"ש סא).

ע...


יצירת קשר

Please type your full name.
Invalid email address.
Invalid Input
Invalid Input
Invalid Input